בפייסבוק יש קבוצה שנקראת זכרונות ממלחמת יום כיפור ובאופן טבעי הצטרפתי לקבוצה לפני מספר שבועות.

אתמול פרשתי ממנה,הרגשתי שמיציתי וגם המטרה שלשמה נכנסתי, למצוא אנשים מהגדוד שלי לא צלחה,כנראה שהאנשים שאיתם שרתתי הם לא אנשים שכותבים את עצמם לדעת באינטרנט ולכן קשה לאתר אותם.

נערכתי ליום כיפור הזה על ידי זה שלקחתי מהספרייה ביישוב שלנו 4 ספרים,

אגב קראתי לפני יום כיפור את הספר של יעל נאמן "היה הייתה" ולא הצלחתי להבין על מה ולמה הסופרלטיבים שהספר זכה בהם מכל עבר.

כלומר אני לא מבקר ספרות,אני לא מבין בניואנסים כאלה ואחרים,אין לי שום הכשרה כמבקר ספרות וגם לא התיימרתי להיות כזה,אני סתם תולעת ספרים שנהנה לקרוא ועדיין אני לא מצליח להבין מה מעניין בלקרוא על אלמונית שהלכה לעולמה לפני כך וכך שנים וחבריה מעלים זכרונות על חייה.

אני יכול להבין שהספר יכול לעניין את מכריה,את מי שפגש בה והיא הוסיפה לחייו איזה ערך מוסף אבל את זה אפשר לומר על כל אדם שהלך לעולמו ואף אחד לא כותב עליהם ספרים ,כי עם כל הכבוד הם לא מענינים אף אחד מעבר לחוג מכריהם.

אז למה שספר של יעל נאמן שתיהיה הסופרת הכי טובה ביקום יעניין את עמישראל והיא טרחה וכתבה ועשתה תחקיר ודיברה עם אנשים שהכירו ואהבו את המנוחה.

שתכתוב פוסט לקוראיה המיידיים ושלום על ישראל ,להוציא ספר על מישהי שאף אחד לא הכיר כתוב טוב ככל שיהיה זה סוג של יהירות לדעתי,פלצנות של סופרת שהביקורות הטובות שספריה קיבלו עלו לה לראש

אני לא רואה סיבה אחרת למה לרוץ לקרוא את הספר הזה.

אין בו כלום מעבר לביוגרפיה שהזכרתי.

אז יש לי 4 ספרים שאחד אני תיכף מסיים

יש לי בטלויזיה הנורא חכמה שלי אפשרות לראות נטפליקס ואני מתכנן לצפות בסדרה מענינת במהלך היום ויש לי את פרק 8 של מלחמת ויטנאם בהקלטה וגם בו אצפה.

השנה לא אשמור עליכם בצפייה בcnn,שמישהו אחר יקח את המשימה,חלאס 45 שנה זו משמרת ארוכה,מספיק.

קבוצתי האהובה הפועל קטמון ירושלים נמצאת בפורמה היסטרית,ניצחנו ארבעה משחקים בארבעה מחזורי ליגה,אנחנו במקום הראשון בליגה,הקבוצה משחקת נפלא ואני אסע לירושלים ביום שישי כדי לראות את המשחק הבא נגד הפועל כפר סבא בתקווה לנצחון חמישי.

ילדיי הטובים התפזרו ביום הכיפורים הזה לכל עבר ורק זוגתי שכמובן צמה ואני שלא,נמצאים בבית.

גמר חתימה טובה לכולנו

וצום קליל ומועיל לצמים

אני סיימתי,תיהיו טובים