לאבא שלי היה משרד אדריכלים ברח שץ בירושלים,רח שץ הוא רחוב קטן שמתחבר לרח המלך ג'ורג' בחלקו הדרומי,אני לא זוכר את המספר,בצד השני של הרחוב היו בין השאר חנות תקליטים ומכון קוסמטיקה,בגב שלו היה האיטליז של אדון קרנסדורף שמכר בחנותו בין השאר בשר לא כשר לא עלינו:-)

אבא היה קונה ממנו כמובן ובמכולת ששכנה ליד.

ברח המלך ג'ורג' מול רח שץ ישב הקפה המיתולוגי של ירושלים, קפה טעמון.

אבא היה יורד ממשרדו במהלך הבוקר,אוסף את חברו דב קווסטלר ממשרד העתקות שמש שבו עבד ויחד היו הולכים לשבת בטעמון אצל אדון קופ.

מרדכי קופ זכר צדיק לברכה מת הלילה בגיל 91.

הוא פתח את הקפה שלו בשנות ה60 שהכנסת ישבה ממש ממול, בבניין פרומן והרבה חברי כנסת מימין ומשמאל התערבבו שם עם אנשי בוהמה,שמאלנים ידועים וכאלה שלא ואת כולם שרת באותה נחמדות אין סופית אדון קופ שכיפה שחורה לראשו.

אני חזרתי לירושלים ב1975 אחרי שהמלחמה ההיא הסתיימה והחלטתי שלגור שנה ומשהו בקיבוץ מרום גולן הספיק לי.

כילד זכרתי את קפה טעמון אבל לא ישבתי בו,לפעמים התלוויתי לאבא רק כדי להמשיך משם לקפה רימון כדי לאכול שם חומוס.

בטעמון אבא שילם ברימון היה לו חשבון.

וכשחזרתי לירושלים וחיפשתי את עצמי ,ביליתי שם לא מעט,פגשתי שם אנשי בוהמה,אנשי מצפן ואוונגרד שהתפצלו מהם,קראתי "פאשקווילים" של שמאל קיצוני שאני כבר לא זוכר את שם העיתון שהוציאו ולדעתי שם קראתי את עיתון הנוער השמאלני ,נעשוש',גם אנשי פנתרים שחורים כצ'ארלי ביטון וסעדיה מרציאנו אללה ירחמו ישבו שם ותיכננו את המהפכות שלהם,לחלקם לא היה כסף לשלם על השתייה הזולה שהזמינו או על החביתות שכרמלה המיתולוגית שעבדה אצל אדון קופ עשתה עבורם ואדון קופ היה "רושם"להם בידיעה ברורה שהוא לא יראה אף פעם את הכסף בחזרה.

יום שישי היה היום שכולם הגיעו לטעמון,לשמוע על המסיבות של דודו ראש העיר,לשמוע על הסרטים החדשים בסינמטק ששכן בבית אגרון או לצאת משם לאכול חומוס.

ב1982 עזבתי את ירושלים,למעשה בהתחלה לא ממש הבנתי שאני אשכרה עוזב את ירושלים,הייתי ירושלמי בכל נפשי ומאודי,תל אביב סימלה בעיני את כל הרע,אבל הוצעה לי הצעת עבודה והתחלת קריירה שלא הייתי יכול להתעלם ממנה ולא הבנתי שאני ממש עוזב את העיר.

במשך כחצי שנה אחכ בכל סוף שבוע הייתי חוזר לירושלים עד שהתחלתי להתרגל לתל אביב וגם להנות ממנה,אני זוכר כמו היום,עליתי ביום שישי אחד כהרגלי לירושלים ופתאום היא הייתה אחרת בשבילי,התלבטתי ובאחר הצהריים של אותו היום,עליתי על האוטובוס האחרון מירושלים לתל אביב ונסעתי בחזרה,תמונת השמש השוקעת והשמיים המתאדמים כשהשמש שוקעת הייתה התמונה שראיתי שתל אביב מתקרבת וירושלים מתרחקת.

בשנת 2000 לפני 18 שנה, אבא שלי הלך לעולמו,דב קווסטלר הלך לעולמו כמה שנים אחכ ואתמול  הלך לעולמו מרדכי קופ והפרק של טעמון נקבר איתו וחי בזכרונם של ירושלמים ותיקים כמוני שעכשיו חלקם נפגשים במשחקים של הפועל קטמון ירושלים.

בלי קשר:

השבוע נסעתי עם כמה חברים לנחם חבר מהגרעין שאמו הלכה לעולמה,השבעה הייתה בטבריה,אבל המרחק לא הרתיע אותנו

בדרך חזרה כשהערב כבר ירד והיינו רעבים,נכנסנו לכפר הבדואי בית זרזיר על כביש 77 כמה קמ אחרי צומת בית רימון לכיוון דרום ונכנסנו למקום שנקרא 'טאבון פאטמה'

תשמעו ,קיבלנו מבחר לא גדול של סלטים,חומוס מצויין ולמנה העיקרית הזמנו וקיבלנו מנת מאנסף שהספיקה לשלושתינו

מאנסף זה תבשיל בשר עם אורז ועוד כהנה וכהנה דברים שלא זהיתי וזו מנה טעימה להפליא

יחד עם קפה מר וממתק לסיום עלה לשלושתנו 200 שקל בלבד.

מומלץ בחום למי שבסביבה.

אני סיימתי,תיהיו טובים