ביום ראשון השבוע,יום אחרי יום ההולדת,הביאה לי מזכירת המחלקה בארגון בו אני עובד,מכתב.

במכתב היה כתוב שחור על גבי לבן שתאריך הפרישה שלי מהעבודה

נקבע ליום ה 30.11.19,כלומר שנה ועוד קצת מהיום.

היה לי ברור שגיל הפרישה הולך ומתקרב ,אצל עובדי מדינה זה תאריך ברזל,

אתה מגיע לגיל 67 וזהו,אתה נפלט מהמערכת,

גם אם כוחך במותניך.

גם אם המנהלים שלך חושבים שיש לך מה לתרום ואתה עובד מצויין,הם לא יכולים להושיע,

אתה יכול כמובן לבוא פעמיים או שלוש בשבוע כמתנדב ולעשות את אות עבודה שעשית

אבל שכר אחרי גיל 67 לא תקבל.

כבר כמה זמן שאני מהרהר בתאריך הפרישה ובמה אעשה אחריה

אבל  עד שאתה לא מקבל אסמכתא,זה באוויר ואתה יכול להשתעשע במחשבות,

מהרגע שקיבלתי את המסמך,טולטלתי רגשית,ממש.

לקח לי יום או יומיים להפנים,להתאושש ואפילו לצחוק על זה.

הדבר הראשון שהזכיר לי המכתב הזה,היה הפנייה של בתי הבכורה כששרתה בצבא ועמדה כמה חודשים לפני שחרורה,

היא פנתה אלינו כי הרגישה קצת אבודה

כל חייה עד אז הייתה במסגרות והנה היציאה מהצבא בלי תוכנית מסודרת הפחידה אותה.

לשמחתנו היא  השתלבה באזרחות בצורה טובה ומהירה,היא עובדת בדיוטי פרי בנתבג כבר כמה שנים,השנה התחילה ללמוד צילום שבו היא מאוד מוכשרת

והכל הסתדר  לפי רצונה.

וחשבתי לי שאחרי 25 שנות עבודה רצופה באותו מקום עבודה,הנה מגיע גם זמני לצאת למרחבי ההערבה הפראית והשוממה

וגם אני צריך לפלס את דרכי מחדש.

והמחשבה על זה קצת הפחידה אותי, בסוף בסוף המסגרת ,כל מסגרת ,נותנת בטחון.

אין לי תוכניות מוגדרות לאחרי הפרישה,ברור לי שלא אשב  רגל על רגל בבית ואצפה בטלויזיה,זה לא אני.

יש לי כמה מחשבות מה אני רוצה לעשות ואברר  את האפשרויות במהלך השנה.

אני רוצה לומר כמה מילים על הבלייק פריידיי למיניהם:

לא מבין את הקונספט ולא מתחבר להתלהבות המזוייפת הזאת,

נראה לי שאנשים הולכים שבי אחרי מניפולציה של אתרי אינטרנט כאלה ואחרים שלמכור היא אומנותם,אין לי ולדעתי לרבים כמוני ,מושג אם המחירים

זולים יותר בימים האלה ורק בגלל שהם אומרים שלקנות פריט כזה ואחר זול יותר ביום הזה,אנשים קונים.

נראה לי שכל הפסטיבלים האלה זה סוג של "עבודה זרה"

יוצרים קדחת קניות מבויימת היטב שמופקת על ידי חברות האשראי,בנקים,תאגידים,רשתות חברתיות משרדי פרסום ותדמית וכל זה כדי לייצר בהלת קניות של פריטים שאפשר להסתדר בלעדיהם

אז תודה,אני לא משתתף.

יום שישי

הכותרת מתוך אחד השירים הכי טובים שנוצרו כאן,נשל הנחש של מאיר אריאל

והשורה המצוטטת למעלה מתארת את התקווה  של התחלה חדשה בעוד שנה

אני סיימתי,תיהיו טובים