טוב דצמבר כבר כאן ואני עוד לא התחלתי אותו,האמת

שעל התחלת החודש התקררתי נוראות,כאבי גרון,צמרמורות ובעיקר שיעול כבד שריתק אותי לבית כל סוף השבוע שעבר.

כבר ביום חמישי הלכתי לבית המרקחת כי לא היה תורים לרופאה וקניתי איזה סירופ שמוכרים ללא מרשם וסטרפסילס לגרון.הסטרפרסילס,עזר אבל הסירופ לא

וביום ראשון הלכתי לרופאה ושם קיבלתי כדורים לגרון ולשיעול ולאט לאט התחלתי להרגיש טוב יותר.

אני עדיין משתעל אבל לא כמו בתחילת השבוע שכשהשתעלתי אנשים נפוצו לכל עבר ובגלל השיעול "ויתרתי" על שבת חתן של ילד מהמשפחה שהגיע לבר מצווה.

לעבודה הלכתי כמו חייל נאמן עם השיעולים ועם הכאבים כי יש לנו עבודה מטורפת

סניף של חבילות שישב בפיצוציה החליט שדי לו והוא הפסיק את הקשר עם הדאר וכל החבילות ,קטנות וגדולות חזרו והיה צריך לדאוג לשלוח אותם לסניפים קרובים אחרים וזה הרבה עבודה וזה בלי להזכיר בכלל את זרם החבילות קטנות וגדולות שמגיעות מיום הרווקים הבלייק מנדי ופריידי המסטול.

גשם של חומר מאייבי ודומיו שאתם לא יכולים להבין אפילו את מימדיו.

אז להעדר מהעבודה לא עלה על דעתי.

חנוכה ואנחנו הדלקנו כל יום נר חנוכה  וביום שישי יהיה השיא של המשפחה המורחבת מהצד שלי על ענפיה שבדרך כלל לא פוגשים להדלקת נר של חנוכה

אצל אחותי ביישוב קדימה.

זהו,השורה שבכותרת לא צריכה שום דבר כדי לזכור אותה,זה חלק מהשיר מחכים למשיח של שלום חנוך.

אנחנו עדיין מחכים.

אני סיימתי,תיהיו טובים