כשמתעוררים לבוקר שישי,לסוף שבוע גשום +סגר שגם הוא לא ממש סגר
ועדיין ילדים שגרים מחוץ לבית לא יכולים להתכנס לשולחן השבת וזה כמובן עצוב
במה יש להתנחם?
בבישולים ובשירים.
אני אוהב לבשל לארוחת השבת,למרות שאי אפשר לעשות את כל מה שמתחשק כי יש כאן מגוון אכלנים שלא אוכל הכל,חלק דיאטנים,חלק צמחונים,לכן אי אפשר להתפרע,בעיקר כי אנחנו לא רוצים לזרוק אוכל ירחם השם
אז עושים,במידה ובלי להתפרע.
אבל עם שירים זה קל יותר.
לא יודע איך חבורת זהו זה מצליחה כל שבוע לקלוע כל כך טוב
ולהביא שיר שמערבל את הבטן כשומעים אותו
וכשקוראים את השורה :
"עיני נשים נוגות נוגות
אומרות לערב למה באת"
זה מטיס אותך לסרט על שירה,בתוכנית עובדה ,זאת הגיבורה ממצפה רמון שלמרות השחיטה שביצע בה השטן הזה בעלה,נשארה בחיים.
אז לשיר שחבורת זהו זה שרה אתמול קוראים" ערב עירוני"
ואת המילים כתב הגאון הזה נתן אלתרמן ואת המוזיקה כתב יוני רכטר.
מזכירים כאן שהשבוע ימלאו 30 שנה למלחמת המפרץ,
אני גרתי באותה עת בדירה מטריפה במרכז תל אביב,הייתי רווק ובמהלך המלחמה המוזרה הזאת הכרתי את אישתי.
כבר סיפרתי על נסיבות ההכרות,רק לומר שזה היה בליינד דייט שחברה משותפת סידרה ,בגלל החשש שיפלו טילים,היא הסכימה לבוא אלי,לא לפני שבררה אם יש לי חדר אטום כחוק.
ברור שהיה לי.
וכמה דקות אחרי שהגיעה הייתה צפירה שהכריחה אותנו לחבוש מסיכות אבך ולשבת בחדר האטום ביחד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
