לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2005    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2005

הצד האפל של לג בעומר


 

כבר שבועיים או אולי שלושה שבועות שהם אוספים קרשים

בהתחלה חשבתי שהם אוספים קרשים לקומזיץ של ערב יום העצמאות

אבל נזכרתי שראשית הם לא יודעים מה זה קומזיץ'

ושביום העצמאות האש היחידה שהם רואים זה האש הקרה של הזיקוקים

 

לא הבנתי למה במין עמלנות של נמלים הם אוספים קרשים

ועוד כל כך הרבה זמן לפני

רק שהיישוב שלנו התמלא קבוצות קבוצות של אוספי קרשים

והמלאי עם כל הכבוד מוגבל

הבנתי שיש צורך באיסוף מוקדם

וכל המקדים והמגייס לטובת קבוצתו אמצעי שינוע למיניהם

הרי זה מבורך

 

נטע הגדילה לעשות כשגייסה את דודה שולה או יותר נכון את החצר של דודה שולה לאיכסון הקרשים

לו ידעה דודה שולה במה זה כרוך

(והיא כבר יודעת)

הייתה מסרבת לאכסן אצלה בחצר ולו קרש אחד

 

יובל שהתקנא בנטע על מקום האיכסון

החליט על דעת עצמו שהחצר של שולה די גדולה בשביל לאכסן קרשים של 2 כיתות

והתחיל לשנע לתוך החצר קרשים לכיתה שלו...

 

הפיצוץ ידידיי לא אחר לבוא

נטע צעקה על יובל שיש לה קדימות בחצר של שולה

ולא יעלה על הדעת שהחצר תיהיה מקום איכסון לעצים של 2 כיתות

בגלל החשש שילדים מהכיתה של יובל "יקחו בטעות" עצים מהכיתה של נטע אללי

אנחנו דרשנו מיובל למצוא מקום אכסון אחר

אבל הרי לבד הוא לא יכול להעביר את הכבודה

בדחילו הבאתי את האוטו

העמסתי במו ידיי קרשים לבאגאז' העדין של מכוניתי ושינעתי את העצים אל רחוב ליד לחצר אחרת

חשבתם שהגענו לשקט ולשלווה?

איפה...

 

זדים ורשעים גילו את מקום האיכסון בחצר של דודה שולה

והתחילו לזמום על  הכבודה

וככה בכל פעם שהתקרבו לדעתה חורשי מזימות על העצים

הייתי מקבל טלפון לבוא להדוף את ההתקפה

נו..נסעתי לבית של שולה בשבועיים האחרונים

לא פעם ולא פעמיים

בדברי נועם הסברתי

דיברתי

ניסיתי לפשר

ולומר

שאי אפשר לחדור לפרטיותה של חצר פרטית ומה ששייך לחצר הפרטית

לא לוקחים וכו וכו וכו

 

גם לפני שעה קלה הוזעקתי

הפעם זדים ניסו לחמוס עגלת סופרמרקט ישנה וגדולה שעליה נטע וחבריה העבירו עוד קרשים

עד שהגעתי הזדים נסו

וליד הבית של שולה

מצאתי את דודה שולה לחוצה עייפה ונראית כאילו נמאס לה מכל הבלאגן

אתמול היא אמרה לי בטלפון

שהיא נרדמה מאוחר מכיון שהיא שמעה "רשרושים" ליד שער החצר

ובגין האחריות שהיא חשה לאוצר בחצרה היא לא נרדמה

הבטחתי לה שזה פעם אחרונה שהיא מאכסנת קרשים לא לה בחצר

 

מה אני אגיד לכם חברים

ראשית הצלחתי לשכנע את הכיתה של נטע שיש להם די והותר קרשים

למדורה גם ל5 השנים הבאות

והפצרתי בהם להתפזר איש איש לבייתו

ואני ממש מקווה שהם עשו זאת

 

עכשיו נותר לי

להתייצב מאחורי הגן של עידו למדורת לג בעומר שתתחיל ב6 בערב

שלה לא אספו עצים

ולא כלום

השאלה שרציתי לשאול את הגננת:

מאיפה יבואו לה פתאום עצים למדורה אחרי נקיון כללי שנעשה ביישוב

ולמה לעזזאל 6 בערב כשיש אור עד קרוב ל-8

האם יש סיכוי שנדליק את המדורה באור יום?

 

ועכשיו נותר להתפלל-להחזיק אצבעות שעד מחר בערב לא יקרה שום דבר לאוצר ששוכב אצל דודה שולה בחצר

ושיבואו אבות (או אמהות מצידי) עם טנדרים שיכולו להעמיס עליהם את כל הכבודה

והיידה למדורה

 

כי עם כל הכבוד ואהבה שאני רוחש לבתי(ואני רוחש)

יש לי בחיים עוד כמה דברים חוץ מלהיות מוקפץ חדשות לבקרים על ידי דודה שולה

כשהיא שומעת "רשרושים"

 

לסיכום יש לי 3 מדורות

אחת עוד מעט

ומחר שתיים

ולמה שהם יהיו קרובות אחת לשניה?

הן לא קרובות

ואנחנו זוגתי ואני נטייל בין 2 המדורות להנאתנו השלמה..

 

עד כאן חברים לג' בעומר שלי..

ואם יהיו חוויות מהמדורות

תיהיו בטוחים שתיהיו ראשונים לדעת..

 

תיהיו טובים אנשים

זה לא בשמיים..

 

 

 

 

 

נכתב על ידי טליק , 25/5/2005 17:13   בקטגוריות , טרום ל&quot,  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-30/5/2005 15:28




468,564
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)