שבעוד 3 שבועות אנחנו מסיימים פרק
והפעם זה סופי
בעוד שלושה שבועות עידו מסיים את פרק הגנים בחייו
נכון שבשנה שעברה כבר אמרתי שלום לגן
ובסופו של דבר השארנו אותו עוד שנה
אגב לא יכולנו לעשות משהו יותר טוב מזה
בשנה הזאת הוא התבגר
רכש בטחון עצמי
והוא בהחלט בשל לעלות לכיתה א'
אז זה עדיין לא רקוויאם
אלא רק פרומו
אבל גם עכשיו 3 שבועות לסיום פרק הגן בחיינו
אפשר להתחיל לסכם
הדבר הכי טוב שזה אומר
שלא צריך ללכת לקחת אותו מהגן
נכון יותר לומר
שמבית הספר הוא יהיה חופשי ללכת הבייתה לבד
ולא להיות תלוי באחים הרוטנים שלו שנמאס להם להשתרך לגן
בחום-בקור בגשם ובשרב
(הלקיחה מהגן היא בתחום אחריותם לבד מיום שישי שאז אני משנע אותו מהגן לדודה שולה)
חוץ מזה נמאס לי לגמרי מכל החגיגות בגן
מכל ההורים המצויידים בכל סוגי המצלמות להנצחת בנם-ביתם ברגעי השיא שלהם
וחס וחלילה שאיזה פריים יתפספס
נמאס לי מהחול שנשפך מהנעליים שלו בכל פעם שהוא חוזר הבייתה
נמאס לי מהעובדה שנהיינו מחסן לנייר
למרות שכל גננת תסביר לך בצורה מורתית וחינוכית שלצייר זה טוב ל"מוטוריקה העדינה"
פאק מוטוריקה
אין לי מקום לכל הנייר
וצריך לזרוק בחושך כי הילד קשור נפשית לכל "יצירה ויצירה"
נגיד שלום לסביבון שיורד מלא ממתקים מהתקרה
כן..כן..זה הסביבון המיתולוגי שכבר כתבתי עליו לא פעם והוא הוא שמסמל בעיני את הגן בהתגלמותו
נאמר שלום לגגנות
שאני יודע שצועקות על הילדים ומחייכות אלינו כשאנחנו באים לקחת אותם ואומרות הוא..הוא ילד נפלא
שקט-בוגר
דייי...נחמד לשמוע
אבל חלאס..
"שלום שלום
שלום כיתה א
שלום לגננת בגן
שלום שלום שלום כיתה א'
שלום
אנחנו כאן"
ואם יש דבר שהוא לא ציני
ועדיין עושה לי צמרמורת
זה לשמוע את הילדים שרים את השיר הזה במסיבת הסיום ולדעת שהילד שלך גדל
והוא מסיים פרק
זה היה הפרומו כאמור
תארו לעצמכם את מסיבת הסיום...
תיהיו טובים ..כן..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
