המספרה של אדון קרמר הייתה ברח' בן יהודה למטה
2 חנויות מכיכר ציון
דחוקה בין חנויות שטיחים
לפני שבן יהודה נהפך למדרחוב
אבא שלי ש"הכיר" לי את המספרה של קרמר עבד במעלה הרחוב כאדריכל שכיר בפירמה "רובין את פרידמן"
וכעבודה צדדית תכנן וילות במוצא
אמא עבדה כמזכירה של פרופסור אבלס במחוז ירושלים של קופת חולים הכללית
שישבה גם היא ברח' בן יהודה
(פרוטקציה של סבתא שלי..אלא מה..)
גרנו בבית הכרם
למספרה של קרמר הגעתי אחרי שמאסתי באדון גרשוני
לאדון גרשוני הייתה מספרה - יחידה בבית הכרם צריך לומר
ליד הסופרמרקט בכיכר דניה לפני שכיכר דניה הפכה למה שהיא היום
והוא לא היה נחמד לילדים
הוא גם הכאיב בכוונה אני חושב
הוא היה ספר מבוגר ונירגן
ילדי השכונה שיגעו אותו
היו מציקים לו
והוא החזיר לנו כשהיינו באים להסתפר אצלו
כאמור ביום בהיר אחד מאסתי באדון גרשוני
ואבא שלי הבין והביא אותי אחר כבוד לאדון קרמר
אדון קרמר היה יקה מצוחצח
אני זוכר שהוא לבש חלוק לבן ארוך
והיו לו נעליים חצאיות שחורות שתמיד היו מצוחצחות
ותמיד שמח לראות אותי
חוץ מזה זו הייתה סוג של חוויה לעלות בבית הכרם על קו 6 המיתולוגי
לנחות במרכז העיר ללכת למספרה של קרמר
ולחזור לבית הכרם מסופר למשעי
ולעשות עיקוף כדי שאדון גרשוני לא יראה שהסתפרתי אצל מישהו אחר
למחרת בבית הספר קיבלתי את הצ'אפחה המסורתית על התספורת
בכל פעם שהסתפרתי ביקשתי מאדון קרמר שלא יקצוץ הרבה מהבלורית
כי עליה הייתה תפארתי
לא זכיתי בשיער חלק
לא היו לי "מקלות" כמו לטובים בחבריי
לימים הצטרפתי ל,מסבסבים"
זה היה הכינוי לאלה שטרחו על אבו עגילה
לנסות להגיע לרמה של שיער חלק..
מיותר לומר שמעולם זה לא עבד
והאבו עגילה נותרה כמיתוס
ומעולם השיער שלנו לא ניהיה חלק
אבל זה היה כבר שהיינו בסוף התיכון
בנתיים כילד שמרתי על הבלורית
ואדון קרמר ניסה לעשות כרצוננו
לימים אבא משיקוליו שלו עקר ממספרתו של אדון קרמר במורד בן יהודה למספרה של אדון מרסל בצד השני של הרחוב מול קפה עטרה
למרסל צריך לומר הייתה ארומה צרפתית
והוא סיפר בין השאר את שמעון פרס ואת מנחם בגין כשהיה באופוזציה
אבל אם נדייק אבא שלי הסתפר אצל גבי שעבד אצל מרסל ומקץ שנה או שנתיים עקר גבי למספרה משלו
לסמטה מכיכר ציון ליד מוניות לונץ ברח' ששכחתי את שמו
אל גבי כולנו עברנו
גבי היה איש נחמד נורא
ואבא שלי דבק בו כמו שהוא דבק בכל בעלי המקצוע שנתנו לו שירות
אבא שלי לא החליף בעלי מקצוע
הוא הלך לאותו ספר
היה לו אותו עורך דין אותו מנהל חשבונות אותו רואה חשבון
אותו בית דפוס ואותו מכון להעתקות שמש
הוא הלך לאותן מסעדות
רימון בכיכר ציון
חן בפינת כורש ויפו
ואני זוכר שלא פעם ופעמיים הצענו לו לקחת הצעות מחיר מהמוסך בו תיקן את רכבו
מהרואה חשבון על עשיית המיסים שלו אבל הוא האמין בהם וסרב להחליף
כך היה גם אצל גבי
הוא צרף אותי ואת אחי אל גבי
אני עד שעזבתי לתל אביב ואחי עד שהלך לצבא הסתפרנו אצלו
גם אחרי שעברתי לתל אביב ולא מצאתי ספר כלבבי הייתי בא לירושלים לגבי
והוא תמיד האיר את פניו
גבי ליווה את אבא שלי עד פטירתו ממש
אני אגב דוגל בגישה
שאני לא צריך הרבה מספר
אני לא זקוק לפן
ולא לחפיפה
ולא לפינוק כלשהוא
אני מבקש שבסך הכל יעשה מה שאני מבקש ממנו וגם לא יגזים במחיר כי מה זה כולה?
כולה מקצץ ומסדר את השיער
כאילו כמה זה כבר צריך לעלות???
בשנים האחרונות
בעיקר אחרי שאבא הלך לעולמו
מצאתי ספר ליד איפה שאני עובד בדרום תל אביב
ספר בוכרי נחמד
לא מדבר הרבה
ובעיקר שם לב לפרטים קטנים
ותאמינו לי
כנראה שספר גברים ממוצא בוכרי מבין לליבו של גבר
ויודע איך ואיפה צריך לספר ולקצץ
רק אומר שכנראה הגברים בבוכרה שעירים והספרים בני העדה מודעים למקומות שספרים רגילים לא מגיעים אליהם
(אגב אני מדבר רק על אזור הראש חבר'ה רק הראש- לא מדברים על אברים אחרים חס וכרפס...)
והם מגיעים למקומות שכל מיני "שוקי זיקרים" למיניהם ספק אם יגיעו
כי הם מעצבי שיער עלק
ולא ספרים
וספר יודע איפה גדל שיער שמציק ומעצב שיער לא ממש כנראה
הרבה זמן לא הסתובבתי בירושלים
אני לא ממש יודע מה קרה לאדון קרמר
אני יודע שגבי ממשיך לספר בסמטה ליד רח' לונץ
ואדון גרשוני?
אני מניח שאדון גרשוני הלך מזמן לעולמו
ואיתו המספרה שלו
בבית הכרם בנו מאז כיכר
ומרכז מסחרי
וגם שם מזמן לא הייתי
ונותרו רק הזכרונות ...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
