שיר דרך..
נשבר השרב עולה לחות
השמים מתכנסים עננים
נוסע אלייך אשה יפה
והרוח מצליפה בפנים
הכל כבר מחכה לגשם
ואני עייפתי מלרוץ
בא הבייתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ
הכביש מתפתל כפר ערבי
עצי תאנה במדרון
אדם עם כאפייה נשים בשחור
הרועים כבר כינסו את הצאן
אני עף אלייך כמו ציפור
כל כלי רכב איננו נחוץ
בא הבייתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ
אני בא הבייתה..
בא הבייתה...
הזמן לא עומד הטבע זורם
ולרוח יש קול חלילים
מתחילה עליה מול ההר היורד
וצריך להתחשב בכללים
וכרגע מתחיל גם הגשם
הגנב רציני וחרוץ
בא הבייתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ
כן את תחייכי ואני אחייך
ובדרך למיטה נתפשט
חסרת לי מאוד אשה יפה
כל שעה וכל רגע אמת
חומך חסר לי בלילות
בימים נותרתי בלי תרוץ
בא הבייתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ
אני בא הבייתה...
בא הבייתה....
מילים ולחן:שלום חנוך
השיר המדהים הזה לקוח מהאלבום הכי טוב לדעתי של שלום חנוך
"חתונה לבנה"
אלבום שלצערי לא התקבל טוב אצל אוהבי המוזיקה באותם ימים
ואני שמח לומר שאצלי הוא התנגן ללא הפסקה
שיר כל כך חם השיר הזה
תקראו את המילים:
"מתחילה עליה מול ההר היורד וצריך להתחשב בכללים"
תחשבו געגוע
לבית
לאשה
לחום
ואהבה
אתם יודעים שכשאני עובד אני פתאום חושב על זוגתי?
על המזל שנפל בחלקי
על כמה אני אוהב אותה
על איזה אמא מדהימה היא
איזה חברים טובים אנחנו
ואיזה כייף שהיא חברה כזאת טובה
לראות אותה מחבקת את הילדים
סתם
לשמוע אותה מדובבת את כל אחד מהילדים שיגיד יותר מ"בסדר" על איך היה בבית הספר או בחוג כשהם חוזרים ממנו
ועל יחסים אמא-בת שנרקמים לאט לאט בין הבת המתבגרת משהו לאמא שלה
כל כך יפה להסתכל על זה..
היו לי יומיים סוערים ביומיים האחרונים
ימים שמתחילים כאמור מאוד מוקדם
ומסתיימים מאוד מאוחר
ביום רביעי הייתה חגיגת יום הולדת לאחרון האנשים שמלאו להם -50
התכנסנו שוב במסעדה בהרצליה
(לדעתי פעם אחרונה..נמאס ממסעדות גורמה..)
למזלי איילון בלילה די ריק ככה שהשיוט הבייתה דרומה לוקח כ-20 דקות
ואתמול אחרי יום עמל וחוגים
נסענו לירושלים
אחותי ציירת מתחילה ברוכת כשרון הוזמנה להציג מיצירותיה במוזיאון מגדל דוד בירושלים שהכניסה אליו הוזזה לתוך העיר העתיקה ממש
וככה יד ביד ובלב הולם נכנסנו לתוך העיר העתיקה ששם פעם בשנות ה-70 הייתי ממש בן בית
אבל הזמנים השתנו מן הסתם
והיה קצת חשש להכנס משער יפו ועד המוזיאון יש איזה 300 מטר בחושך..
בכל מקרה במוזיאון הזה שאתמול הייתי בו פעם ראשונה היו מיצגים שונים שאת כולם בהחלט לא ראינו מפאת קוצר זמן
אבל את התמונות של אחותי ראינו גם ראינו
ונהננו
אין צורך לומר איזה קרדיט קיבלנו אצל סבתא נאווה על הטרחה והכבוד
שעשינו כשבאנו ולו לשעה קלה בשביל לראות את היצירות
אחכ כשיצאנו משער יפו
טעינו בפניה
והתחלנו בטעות להכנס לתוככי ירושלים המזרחית
ובאין U TERN פשוט העמקנו להכנס
כבר דמיינו את עצמנו במרכזה של התקהלות שאבבניקית
עד שנחלצנו באחת הפניות האסורות וברחנו כל עוד נפשנו באנו...
היישר לתוככי המסעדה הלבנונית באבו גוש
שם בלסנו את כל הרעב שהיה בנו
בדרך חזרה כבר צלצלה הדודה של זוגתי לומר שהקטן שהופקד שם לישון מתגעגע ורוצה את אמא שלו
וככה התנדף באחת כל התכנון על "בית ריק"
וכל המזימות של שנינו צריך לומר עלו בעשן
יען כי הקטן רק רואה את אמא שלו לבד
נדבק אליה ולא נותן לאף אחד גישה
גם לא לאבוהו...
פעם מזמן
כמו שאמרתי העיר העתיקה היה מקום שבילינו בו לא מעט
אצל חברים שגרו בבית מדהים ברובע היהודי
מין טרנד שהיה כאן בשנות ה-70
השקט של הרובע
הסימטאות הציוריות
הקלות שבה אפשר ללכת לאיבוד
ולצאת פתאום במקום אחר לגמרי
או סימטאות השוק עם המדרגות הבלתי נגמרות שמוליכות משער יפו לשער שכם
והכעכים-אוי הכעכים הטריים עם הזעתר
שאותם לא היינו קונים מעגלות יד של רוכלים ברחוב
לא ולא
מצאנו את המקור
היינו הולכים למאפייה שהיום כבר אינני זוכר את מיקומה
"פנימי גובלן" היו הכעכים האלה
שלא לדבר על הכוך הקטן של אבו שוקרי
שם היה החומוס הכי טוב שאכלתי
וביום ההולדת שלי לפני כמה שנים
לקח אותי אח שלי שוב בסמטאות העיר העתיקה
הוסיף את הכותל כבונוס
פיזר על סיפור הכותל עוד קורט של היסטוריה על ישו הנוצרי
ואת הטיול סיימנו בגומחה הזאת של אבו שוקרי
בניגוב מפואר של החומוס שאין כמותו בשום מקום
רק בשביל החומוס הייתי ממהר לעשות שלום עם הערבים......
השאלה איזה מאכל אנחנו היינו נותנים בתמורה
תיהיה נתונה כנראה לשנים רבות של משא ומתן
יום שישי היום
סופו של השבוע השלישי של חודש אוקטובר
תחילתו של מזל עקרב
שבסופו
גם יום הולדתי מגיע
(ולא להקדים ברכות-יש עוד זמן)
הסתיו מורגש רק בערב
החורף מתי יגיע
מי ידע
וככה מזדחל לו החוצה חודש אוקטובר
חודש נחמד
ללא אפיונים מיוחדים
(מלבד יום הולדתה של בתי בתחילתו)
עוד חודש מחודשי השנה של חיינו
שבהם אנחנו ממשיכים לחיות
ככה וככה....
.
אוטוטו מסתיימים להם 5 חודשים שאני כאן
וכבר עברתי את ה-7000 למניין הכניסות
ציון דרך קטן יש לאמר...
תהיו טובים אנשים
אני כבר כזה..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
