יקיריי...
זה לא מכתב
סתם מרגיש לי לכתוב כך
האמת שאין לי כל כך מה לאמר
שבת-בוקר
שמש חמימה מעל
ילדיי התעוררו
ואני בדרכי להכין להם שוקו
לשים כביסה במייבש
לרחוץ כלים
זוגתי "איימה " השבוע לקחת ממני את המטלה המיתולוגית שלי
את הזכות לכבס !
אני מזועזע
אני בשוק אני המומה...
לקחת ממני?
את עשיית הכביסה?
אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה אפורה? סיזיפית?
קשה?
היא טוענת שאני מערבב בין הצבעים (נו באמת..מערבב..יש כבר בגדים צבעוניים שהתרגלו להיות מכובסים עם הלבנים אז למה להפריד...)
היא טוענת שאני לא שם קליה...או מרכך שומו שמיים
אני דווקא שם מרכך
לא תמיד אני זוכר לשים קליה
אבל אני שם בדרך כלל
ומה יהיה כשהיא תיהיה אחראית על הכביסה?
האם היא תתרגש למראה סל כביסה עולה על גדותיו?
האם היא תפעיל מייבש מייד כשהמכונה מסיימת
או שתשאיר את הכביסה לבדה במכונה ורק אחרי כמה שעות בתוך המכונה החשוכה תוציא את הכביסה למייבש
שאלות הרות גורל חברים..
כמה פעמים בשבוע היא תפעיל מכונה????
שאלה קיומית ללא ספק
ומה אעשה אני בזמן הפנוי שפתאום יפול עלי?
האם אשב יותר זמן מול המחשב?
האם אקרא לילדיי סיפורים?
או שאשקע במרה שחורה על האובדן?
והאם אשמח בנפילתה של זוגתי כשהיא תרגיש שזה למעלה מכוחותיה
ותבוא בדחילו ורחימו לבקש שאחזור לכבס?
ואני? אסתכל בעינים כלות על מכונת הכביסה אהובתי
ואומר בקול רועד
לא..
לא עוד
כבסי כאוות נפשך
ואני יודע שבפנים ארגיש קרוע
11 וחצי שנים של זוגיות צמודה עם מכונת כביסה לא הולכים ברגל חברים
ומה על הוותק של שנות רווקותי
נכון שהיו זמנים שחטאתי בשליחת כביסה למכבסה
מודה
נסחפתי
כמה קל
לשים את הכביסה המלוכלכת בשקיות
לצאת ברגל קלה מהבית
להפקיר את הכביסה בידיים לא מוכרות
לצאת מהמכבסה
להסתכל בדאגה מהולה בערגה אחורה ולקוות לטוב...
ואחכ
לקבל כביסה ריחנית
מקופלת..
יש יותר טוב מזה....?
אין
אבל למדתי להתגבר חברים
על תשוקותיי
רכשתי בכספי הדל מכונה
ומייבש
ולמדתי בכוחות עצמי את הסודות
את הרז
התחברתי למכונה בכל רמח אבריי
ועכשיו
בהבל פה היא רוצה לקחת ממני
הקימו קול זעקה חברים
חיתמו על פטיציות
מנשרים
הקימו תנועת מחאה
צאו להפגנות
תוחזר מכונת הכביסה לאלתר
לטל....
מה אתם צועקים
עוד לא נלקחה ממני הזכות
אני רק מתריע
מרים קול זעקה פן תממש הרשעה את איומה
ואני מזהיר
שאני מסוגל למעשים קיצוניים
כשהיא-זוגתי
לא תיהיה בבית
אכבס כמה פריטים לבד
בשקט
ככה כדי לחוש את הטעם
לא לאבד את היכולת..
אני מצטער
לא יכול להמשיך לכתוב...
אסור לה
אסור לה לקחת ממני את הכביסה....
מה יהיו חיי בלעדיה...
נרגעתי...
אתם יודעים מה
שתיקח
מכ'פת לי.
נראה אותה מתמודדת עם העובדה שצריך לכבס את בגדי הג'ודו של הבנים ביום ראשון אחרי החוג שיהיו נקיים ויבשים לחוג ביום שלישי
נראה אותה זוכרת לכבס ליובל את הגרביים שהוא אוהב
נראה אותה מוצאת את חולצות בית הספר של הילדים שהם זורקים אותם בכל פינה בבית
נראה אותה מכבסת את בגד הים וכובע הים של הילדה
כדי שיהיה לה לחוג
ועוד מעט יש צופים חברים
ויהיו בגדי צופים לכבס
אני לא מודאג
המכונה תחזור אם תלך ממני.
על 4 היא תחזור
ועכשיו אני הולך לייבש כביסה MIND YOU......
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
