האהבה הישנה זאת שברחה לי
מונחת שם ואך אחד כבר לא נוגע
מזמן לפני כל הסרטים הפורנוגרפים
היה עוד משהו להתגעגע
הכינורות המתוקים לא מנגנים לי
לא אשקר לך שאצלי הכל בסדר
אין שום פטנטים -העולם ניהיה כבר גימיק
אז בואי ונחזור לאינטימיות בחדר...
בשלת רחוק מביט רחוק
את שוב לובשת לך שמלת כלה.
ואני תקוע בחליפת חיינו
בשלת רחוק מביט רחוק
לא אני לא אניח לך
עד שהאהבה תחזור אלינו
את יודעת לא הייתי שר לך סתם כך
הנביאים כבר מתו ואין מי שינבא לי
חלליות עפות למעלה ולמטה
פתאום זה שיר געגועים או שנדמה לי..
בשלת רחוק מביט רחוק
את שוב לובשת לך שמלת כלה
ואני תקוע בחליפת חיינו
לא אני לא אניח לך
עד שאהבה
תחזור אלינו..
מילים ולחן-שלמה ארצי
שיר געגוע
לפשטות
למשהו שנראה כאילו לא יחזור
היום הכל נורא דיגיטאלי-פונקציונלי-מהיר-בעל מסך שטוח
לכולם יש פלאפונים
זוהרים
מדברים
מחברים אותך ברגע לכל מקום
לכולם יש ICQ
או תוכנת שיחה אחרת
כולם שואפים לשיא הקידמה והטכנולוגיה
אני לא מבטל את הדברים האלה
כולם משדרים נוחות
שליטה מלאה על הסובב אותך
ידיעה שאתה יכול לדעת הכל ברגעים ספורים
היום אתה לא פותח אנציקלופדיה כדי לחפש "ערך" כלשהו
אתה לוחץ על גוגל
וכל האפשרויות נפרשות לפניך
על מגש של כסף נפרשות..
אין פלא שהילדים של היום הרבה יותר מפונקים
הרבה יותר מתוחכמים כאילו..
והעניין שבעצם הם ממש לא
הם מפונקים אבל רחוקים מתחכום
ואני לעומת זאת מתגעגע לפשטות הזאת
שספק אם תחזור
בואו נחזור לאינטימיות בחדר אומר המשורר
ולמה בעצם שלא נחזור.
אולי אם נחזור תיהיה כאן פחות אלימות
אולי תחזור סוג של תמימות שכל כך חסרה כאן
אני לא אומר להקים מחדש את המדינה או לחזור לימי המנדט הבריטי
לא צריך להגזים
מה שבעיקר חסר לי זה התום
אין כבר תום בארץ הזאת
הכל מלא סיאוב ושחיתות
ואין כבר רצון מצידנו לשנות כי בשביל מה
וצריך לשנות
כי נותר געגוע
נשארה תקווה לשינוי
והגעגוע הזה
לימים רחוקים
לשירים שהם לא טראנס
היפ-הופ
לתקליטים 33 וחצי
ולא לחריקות שדיג'י מייצר על התקליט באיזה סוג של AFTER PARTY מלאת סלקציה
הגעגוע קיים
ומתגבר כשמסתכלים על ההווה
אני מודע לעובדה שספק אם פתאום יזרקו את כל הפלאפונים
יחזירו את הפטיפון ואת התקליטים
יחזרו לאינטימיות של החדר..
זה לא יקרה כבר
אבל בהחלט נשאר געגוע
ואם נשאר
אולי יש תקווה...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
