איילון  ידידי הטוב חזר לא מזמן מארה"ב

לפני כמה דקות הוא העלה פוסט מצויין ובו חוויותיו מהופעה של הרולינג סטונס

(יענו האבנים המתגלגלות)

אני לא יודע לכמה אנשים כאן השם רולינג סטונס אומר משהו

אני לא בטוח אם מי שלא חווה הופעה בסדר הגודל הזה מבין על מה מדובר

כמי שראה כמה וכמה הופעות בחייו(דייר סטרייט-ג'נסיס ועוד כהנה וכהנה) אני יכול לומר שהחוויה היא משהו שמאוד קשה להכיל גם כמה ימים אחכ

האנרגיות שעולות מכייון הבמה

כמות הציוד

הסאונד

התאורה וכל מה שמסביב

עושות חגיגה ענקית

יש בחיים חוויות שהן בהחלט חד פעמיות

בשבילי הכניסה לאיצטדיון וומבלי כדי לראות שם משחק כדורגל

הופעה של להקה  שתמיד שמעתי עליה

ואתה יושב בתוך האולם-איצטדיון- חסר סבלנות לכניסתה

אלה חוויות של פעם בחיים

שספק אם יחזרו

כשקראתי את הפוסט המצויין של איילון נזכרתי שיש עוד כמה וכמה דברים שאני רוצה לעשות בחיי

כמה מראות לראות

חוויות לחוות

והן מעבר ליום יום הרגיל שלנו

מנותקים ממציאות עכשווית אפורה של עונה כזאת או אחרת

ובלי שום קשר ליום יום העכשווי

הנה נגמרת לה עונת "אחרי החגים"

כאילו ה"הגנה" של החגים מהחיים שבו משובצים ימי חופש רבים מסתיימת לה

אחריה ניהיה חשופים :

לעבודה רצופה

לחורף שמתקרב

לחיים עצמם

תיהיו טובים חברים

בסוף זה משתלם