קודם

אחרי שהתעוררתי בעל כורחי משנת הצהריים

כשלבתי הגדולה היה דחוף "לברר" איפה אמא שלה

עשיתי לי כוס קפה

וכהרגלי נכנסתי לראות מי הגיב אלי

שיתפתי קצת את אוסנת בדילמה

האמת שלומר "שיתפתי" זה לא מדוייק

כשהגעתי אליה כבר הייתי סחוט-גמור-עם עיניים הרוסות...

לא

אין לי תלונות

אני "הבאתי" את זה על עצמי

עשיתי מנוי ליותר מידי אנשים...

אני מודה

יכול להיות שזו טעות

כי כל הזמן יש לי מן הרגשה שכמו שהייתי רוצה שיגיבו אלי

או כמו שרון ידידי אומר"אשמח לתגובות"

כך אנשים אחרים "ישמחו" שמגיבים אליהם

בקיצור

התיישבתי לי עם כוס הקפה ביד ולקח לי יותר משעה לקרוא את כל הפוסטים החדשים שאני מנוי עליהם

להגיב אליהם

להגיב על התגובות שהגיבו עלי ולהגיב לאלה שכבר הספיקו לקרוא את התגובות והגיבו אלי...

לא ספרתי לכמה אנשים עשיתי מנוי

אבל אני יכול לומר לכם שאני "מעסיק" 2 תיבות דואר בYAHOO

ושתיהן מפוצצות כל הזמן

תגידו-שב ושתוק

הרי יהיו זמנים שהם יהיו ריקות

ברך על השפע...

אוקיי צודקים

אני מברך

ומקטר קצת...

כשסיימתי לקרוא את 3 התגובות האחרונות של אוסי יקירתי

כתבתי לה שאני סוגר את המחשב

כי "הזרקתי" מספיק להיום..

אבל הנה עברה שעה ומשהו "ושוב אני כאן" כמו שאומר השיר...

כמו  שעמית כותב פוסטים שהם מחולקים  לנושאים לתתי נושאים

אני רוצה לעבור לתת נושא אחר...

מי שגר באזור המרכז ועיתון "העיר" של תל אביב  זמין בשבילו ודאי נתקל בכתבה של הבלוגרית מורכרמון על ישרא

האמת שזה לא כל כך על ישרא

אלא יותר עליה

אבל קורא ממוצע שלא מודע לבלוגיה לבלוגרים ולהתמכרות הזאת

ימצא שם כר נרחב להבנה מה זה העולם הזה

הכתבה כתובה בשנינות האופיינית למור כרמון

ונותנת אפשרות להציץ לחייה של בלוגרית בישרא

אני אהבתי

ודבר אחרון:

 ב"עכבר העיר" שמצורף לעיתון העיר יש מדור לאחד יואב זאבי שנקרא "עכבר הכפר"

האיש איש טבע

איש רוחני משהו

שנעים לקרוא על חייו

בבית

בתוך יער בגליל

והיום במדורו

הוא דיבר על מצב רוח

מישהו כתב לו שהוא-יואב מדכדך אותו

כי הוא כל הזמן כותב על חצי הכוס המלאה ולקורא יש סוג של הרגשה שיואב תמיד שמח

יואב בתגובה כותב

שכמובן שהוא נתקף מידי פעם בדכדוך או בעצב

אבל הוא פשוט לא מוצא לנכון לכתוב על התופעה

כי תופעה כזאת (עצב ודכדוך) קורים לו כל הזמן

כמו לכולנו

והוא מוסיף

"כשאנחנו שמחים זה נראה לנו טבעי לגמרי

וכשהעצב בא

כל מה שאנחנו רוצים זה שיילך

אבל איך תיהיה שמחה אם לא יהיה עצב

אין ברירה

צריך לקבל את המציאות כמו שהיא

זה כמו ששבש

לפעמים מגיע דבל

לפעמים איזה מספר שתוקע אותך חזק

ואז שוב דבל"

ונכון לכולנו יש ימים של קורת רוח

מורת רוח

לכולנו תחושות מתחלפות

רק צריך לתת מקום לכול התחושות חברים

והערב נר ראשון של חנוכה

הדליקו נר חברים

שיהיה אור בביתכם

שבת שלום