חנוכה..
חופש..
תעסוקה לילדים..
אני חסר אוויר משהו..
מכיוון שמצב הכלכלי לא מרשה לנו ללכת לכל מיני פסטיגלים למיניהם
שעולים הרבה כסף
(הבנק החזיר לי אגב את כרטיס האשראי אחרי שכסף שהיינו אמורים לקבל התקבל והמינוס ירד וקיבל צורה נורמאלית
ואני הלכתי לבנק ואמרתי לפקיד שאני מוותר על כרטיס האשראי !
נשארנו עם הכרטיס של זוגתי שהמסגרת בו קטנה-יחסית למה שהיה לי...)
בקיצור החלטנו שנעשה דברים שלא עולים כסף חוץ מהדלק
אתמול היינו במסיבת חנוכה שאחותי ארגנה למשפחה המורחבת
היה נחמד כי היו שם דודים ובני דודים שאנחנו לא רואים כל הזמן
והייתה אווירה נעימה
היום שינסנו מותניים
ונסענו לסיור בתחנת הכח של חברת החשמל באשקלון
ראשית שתדעו שצריך להזמין מקום לסיור
ולא תמיד יש
שנית תחנת הכח לא נמצאת בכלל באשקלון
היא נמצאת בכביש הגישה לקיבוץ שגרה בו אוסנת-מלכת הביצה
ורק שנסעתי בכביש הזה
הבנתי איזו דרך עושה אוסנת
מהבית שלה בקיבוץ
עד תל אביב בשביל להתפרנס
ואיזה אומץ
נחישות
והתמדה צריכה אוסי בשביל לעשות את הדרך הזאת כל יום
בלי אוטו
להסתמך על המזל
לקוות שיבוא טרמפ
שיוציא אותך לכביש הראשי כי הוא רחוק מהקיבוץ
משם לצומת אשקלון
ומשם לתל אביב
אין מילים אוסי
היום ראיתי כמה זה רחוק.
חוץ מזה תחנת הכח הזאת שמספקת חשמל לכל דרום המדינה
הוא מקום ענק
עשינו סיבוב בתחנת הכח עד לאוניה שפורקת פחם
למי שאין לו מושג ומובן מאליו בעיניו שהוא מדליק אור ויש לו חשמל
שיסע לאחת מתחנות הכח בארץ ויראה איזו השקעה
הם מתגאים בצדק במפעלם
מחר זהו "יום ירושלים" שלנו
אחרי הרבה זמן
ניסע לסבתא נאווה להדליק ביחד איתה נר של חנוכה
אחותי הקטנה
טסה ב26 לחודש לחצי שנה לסקוטלנד להשתלם בציור על מלגה שהיא קיבלה
ומכיון שאחיה הקטן בצבא
סבתא נאווה תיהיה מאוד לבד
ואם כל הביקורת שיש לי עליה
ועל ההתיחסות שלה אלי ולמשפחתי
יש לי צביטה בלב
מאוד קשה להיות לבד כל הזמן .
אני לא רוצה להגיד כאן שאעשה מאמצים גדולים יותר להתקרב אליה
כי זה תהליך
תהליך שכבר עשיתי ונכוותי
לכן אומר
שאנסה לשים את העבר בצד
ופשוט להתחיל מחדש
כדי שהיא תרגיש פחות בודדה.
ובעניין אחר
זוגתי מצליחה מאוד בלימודיה
אתמול היא קיבלה 100 במבחן בחשבונאות
ואחכ ישבה עד 2 בלילה להכין שיעורים
כשהבוקר אמרתי לה שחיכיתי לה במיטה..
היא אמרה שהיא הייתה מלאה באדרנלין מההצלחה שלה
ורצתה לנצל את האדרנלין הזה ללמידה
נו..שוין
אמרתי לה שאני מכיר אפשרויות הרבה יותר טובות
כשהאדרנלין לא נותן לישון...
ודבר אחרון
גיסתי
האחות הקטנה של זוגתי
התחתנה ביום שישי בסלובניה
היא כבר לא קטנה
אבל אנחנו נורא שמחים שהיא האחרונה במשפחת זוגתי שהתחתנה
עוד 10 דקות היא עולה במסנג'ר עם המצלמה פעם ראשונה מאז החתונה כדי לדבר עם אחותה
לכן אני ממהר לסיים את הפוסט הזה
ואפנה את המקום לזוגתי הנרגשת
מפאת חוסר זמן לא כתבתי על הטרגדיה שיש לי עם מכונת הכביסה..
יש לי בעיות עם הסחיטה
כנראה נכנסו כמה שקלים ששכחתי אללי במכנסיים
ותוקעים את המנוע
ואני צריך להפעיל סחיטה איזה 3 פעמים
ומצטברות לי ערמות כביסה...
יש לי "דמעות בעיניים" כשאני מספר לכם על הטרגדיה...
די
תיהיו טובים יקיריי
אם אני הייתי
בטח המכונה לא הייתה נתקעת..
והערה אגבית לסוף
עוד 9 כניסות
אני ב-10000...
תנו כבוד...