הגיע הזמן לא....

כל כך הרבה פוסטים

כל כך הרבה מלל

ולא "תקפנו" את הנושא ישירות אפילו פעם אחת..

ראשית לומר מייד שלא יהיו כאן תאורים עסיסיים

(ילדים... קישתה.  אתה שם לא לצעוק.....זה מה יש...)

ננסה לנתח את המצב

ננסה לדבר על מה שיש

מה שהיה

על פנטזיות

ועל מה שביניהם..

שבת בבוקר

אני הלכתי לישון בסביבות 11:30

וזוגתי שתחייה קרוב ל0300 בלילה..

וכאן מתחילה הבעיה הראשונה...

אני איש של בוקר

זוגתי ממש לא

אני משכים מוקדם

זוגתי בשעה שצריך להעיר את הילדים לגן ולבית הספר

אני בגלל ההשכמה המוקדמת זקוק לכמות סבירה של שעות שינה

וזוגתי לא מצליחה להרדם מוקדם

והיא מגיעה למיטה כשאני כבר ישן

איך יוצרים מפגש שיקל על שנינו?

שלא יהיה מפגש חפוז שלאחריו אסתובב ואשן

והיא תסתובב חסרת מנוחה במיטה כי היא לא נרדמת...?

שנינו אוהבים מין

שנינו רוצים לגרום הנאה אחד לשני

העבודה שלי

הלימודים שלה

ההתעסקות עם הילדים כמו בכל בית

גורמים לעובדה שאנחנו מגיעים לערב

אחרי שהילדים הלכו לישון

די עייפים

לפעמים המחשבה על מין אחרי כל היום נדחקת אחורה

ואנחנו אנשים נוגעים אנחנו

מתחבקים ליד הילדים

מלטפים אחד את השני כשיושבים לראות טלויזיה

ויש רצון להיות ביחד בלילה

ולא תמיד יש כח

המצב האולטימטיבי הוא כמובן אם נאמר ערב אחד בשבוע -רצוי בסופו

נשנע את הילדים לבית של חברים-דודה-דודים

ונישאר לנו לבד בביתנו החמים

ופשוט ניכנס לעניין המין לאט ובכייף

או לחילופין לקחת פעם בכמה זמן צימר-לבד

ופשוט להיות אחד עם השני באין מפריע

הכל טוב ויפה בתוכניות האלה שלא תמיד מתגשמות

גם מכיון שלא כל הזמן חושבים על זה

גם כי לא תמיד זה מסתדר

וגם סתם..אחרי הכל נחמד שהילדים בבית

ולא ממש ממהרים "להפטר" מהם....

פעם היו לי פנטזיות שאני רוצה להיות עם בחורות צעירות

לעשות איתן מין מסעיר

מהר מאוד הבנתי שהפנטזיות האלה לא יתממשו

גם כי אין לי אנרגיות "להתחיל" עם אחרות.

זה עניין של זמן

השקעה בסוג של מערכת יחסית חילופית על זו הקיימת.

גם כי אני לא בטוח ביכולות הפיתוי שלי אחרי כ12 שנה בזוגויות...

מעולם לא נחשבתי כסוג של דון ז'ואן

והכי חשוב

כי אני לא רוצה לשקר.

וזה לא שאני לא רוצה כמו שאני לא יכול

אני מניח שיש אנשים שיכולים

אני לא.

נראה לי גם שהאנרגיה המושקעת סביב העניין הזה

היא אנרגיה  שהולכת לאיבוד

שבאה על חשבון

לו הייתי נשוי 30 שנה אפשר והייתי מנסה לממש את הפנטזיה

וגם אז אני לא יכול לומר בוודאות

אבל אני נשוי כ12 שנה

חושק בזוגתי שאני יודע בוודאות שהיא חושקת בי

ולא איבדנו עדיין את "הטאצ' המיני שיש לנו אחד בשני

מה שחסר לנו  זה "זמן איכות" שאותו אנחנו צריכים לייצר

לגרום למי מילדנו  שעדיין"פוקד" את מיטתנו בלילות להפסיק לבוא

כדי שבאמצע ה"אקט" לא תוסט תשומת ליבנו למישהו שעומד טרוט עיניים אחרי הדלת הסגורה...

התחלתי בעובדה שהמפגש בנינו מתפספס איכשהוא בגלל דבר טריוויאלי של שעות שינה שונות

לפעמים כשאני בא הבייתה בצהריים

לפני שהילדים חוזרים מבית הספר

אנחנו תופסים את "ההזדמנות" בשתי ידיים...

אבל האידיאל

ואמרתי את זה לזוגתי שהסכימה איתי

שאולי נייצר מצב

שבו אחרי שהילדים נרדמים

ולפני שהם "מתחילים "לטייל" בלילה בין חדרם לחדרנו

שניכנס בנינוחות למיטתנו

ובאיטיות ששנינו אוהבים לעשות את הדברים

נעשה אותם בכייף ולאט

וכשנחליט שרווינו

אני אמשיך לישון

וזוגתי "תתפנה" להמשך עיסוקיה עד שתחליט לבוא למיטה על מנת לישון

ובא לציון גואל...

כבר אמרתי בפעמים קודמות שהיחסים  ביני לבין זוגתי

הם יחסים של אהבה-כבוד אחד לשני

ובעיקר של הקשבה אחד לרצונות של השני

זה לא מובן מאליו

זה לא הגיע ביום אחד

וזה לא אומר שאין ויכוחים או מריבות קטנות

יש

אבל אנחנו לא נותנים לויכוחים או למריבות להשאר בנינו

ויותר חשוב

אנחנו לא הולכים לישון עם כעס

אנחנו מבררים את הטעון כעס לפני שהיום מסתיים

כדי לא לגרור אותו ליום הבא וליצור שרשרת

אנחנו מראים לילדינו שיש בנינו אהבה

אנחנו מתחבקים לידם

גם אם לפעמים זה מביך אותם

ואנחנו מחבקים אותם והרבה שידעו שמגע זה נעים

ולשואלים אם גם בגילנו ה"קשיש והמתקדם" כמו שאני אוהב להגזים ולציין

המין תופס מקום נכבד

אומר כך:

המגע-החיבוק המשחק המקדים והמין עצמו חשובים במידה רבה מאוד

אנחנו לא "סופרים" את הכמות

אנחנו מתרכזים באיכות

ואנחנו לא עושים את  זה 3 פעמים בשבוע.

אבל המפגש שמתקיים ביני ובין זוגתי בפעם בשבוע או קצת יותר כשהוא מתקיים

בא מאהבה

וזה מה שחשוב.

תהיו טובים אנשים

ותעשו מין שבא מאהבה

אני ממליץ.