שוב חולה

יותר נכון

כנראה שהזנחתי

וברצון שלי לחזור לעבודה התעלמתי מאיתותים שהגוף שלח לי

אז היום בבוקר כבר באמת לא יכולתי

והלכתי לרופא

אני לא חסיד של רופאים

אולי כי אני מפחד שימצאו לי כל מיני  מחלות סופניות

לא אוהב שדוקרים אותי

שגורמים לי כאב

וכשאמרתי את זה לרוקחת (אני משתמש בשרותי רוקחות יותר משרותי רפואה)

היא פלטה בבוז:"גברים"

אז נכון

כשאני חולה זה סוג של סוף העולם

כשזוגתי חולה

היא מתפקדת..

אז הלכתי הבוקר לרופא

מרב שנראיתי אומלל וחולה

נתנו לי להכנס בלי תור...

הרופא בדק מה שבדק

רשם תרופות שאותן הרוקחת לא הציעה משום מה

ואמר: אני מציע לשכב עד שתבריא

והוא צודק מה יש לאמר

בשבוע שעבר נשארתי בבית ביום שישי במחשבה שאתגבר עד יום ראשון על השפעת

שיכנעתי את עצמי ביום ראשון שאני בריא

והלכתי לעבודה

הגשם והרוח לא הוסיפו לי בריאות

ואתמול בערב כבר הרגשתי קודח

שאוזן שמאל בכלל סתומה ואני לא שומע בה טוב

בקיצור נכנסתי מהבוקר

לטיפול 10000 ולא אצא מ"המוסך" עד שאבריא לגמרי

ולא יעזרו שום תחינות מכיוון העבודה

רציתי לכתוב על משהו שDARLING אמרה ביחס לגילי

על ההרגשה שלה שאני סוג של אבא שמחבק את כולם

מחמיא לי להיות כזה מצד אחד

אבל פתאום חשבתי שכמה מחברותיי הטובות כאן הם רק 4 או 5 שנים מתחתיי

אז הסוג של אבא מתבטל כאן

ונשאר רק חבר

בכלל אני מרגיש מאוד נח עם הגיל שלי

אולי בגלל העובדה שהתחתנתי מאוחר

והרי אני מניח שחלק מעניין החתונה המאוחרת הוא עניין של בשלות

הרי יכולתי להתחתן עם ברזילאית שפגשתי בקיבוץ סאסא בגיל 22

פשוט הייתי ילד

ואחכ כשהייתי עם ענת בסוג של אהבה מטורפת

והיא נכנסה להריון

ודקה לפני ההפלה שאלה אותנו הרופאה

"ולהתחתן-לא חשבתם?

אז אני באמת לא חשבתי

וענת רק רצתה מישהו עם עבודה מסודרת ופנסיה

ולי בגיל 26 לא היו את הדברים האלה

אני חושב היום בדיעבד

שכולנו עוברים תהליך שגורם לנו להתבגר ולהבשיל

וזו לא תובנה מדהימה מן הסתם

מה שמדהים זה איך החיים מתכוונים למצב

שבגיל מסויים תתעורר בוקר אחד לעובדה שאתה בשל

בשל לקחת אחריות בשיתוף עם עוד מישהו

להקים בית

לקחת משכנתה

להתחייב

ואז ללדת ילדים

תהליך שנראה טבעי לגמרי לאנשים שהתחתנו בגיל צעיר יותר

אני הגעתי כאמור להתחלת התהליך בגיל 39

לכן מן הסתם

12 שנה מאוחר יותר

בגיל 51 אני לא מרגיש קשיש

אני מרגיש שאני באמצע חיי

ילדיי גדלים

את המשכנתא יש לי לשלם עוד 12 שנה

ואני  רוצה לעבור לדירה גדולה יותר

להחליף אוטו

ולהמשיך להרגיש מאושר

 וממש אבל ממש לא אכפת לי שזה נשמע סוג של זעיר בורגנות

מהפכות כבר עשיתי

או ניסיתי לעשות

בשנות ה-70

לא אתחיל כאן לכתוב על ימיי בתנועות שמאל קיקיוניות

עם סוג של להט מהפכני

עם אמונה טיפשית בצדקת דרך

שאז נראתה צודקת

לא אכתוב על חלוקת עיתוני "המהפכה" מול מפעלים ב 5 בבוקר בירושלים

על העיתונים נעשוש וגעשוש

שעותק מאחד מהם נמצא אצלי בבוידם

זכר לתמימות נעורים...

הלהט פינה את מקומו להגיון צרוף

דיקלום סיסמאות מרכסיסטיות לניניסטיות

שנראה נורא IN בשנים ההן

הפך להשלמה עם כוחו של הממסד

ובעצם הכרה בהיותי אדם שחי במדינה שעל הטוב והרע שבה

היא המדינה שלי

בעצם בית.

אני חולה

האוזן השמאלית סתומה

הגרון כואב

והתחלתי לקחת אנטיביוטיקה

אני מבטיח להשאר בבית עד שאבריא

ותראו מה מחלה עושה (מותר להסתתר מידי פעם אחרי מצבנו הבריאותי..)

איזה סיבוב עשיתי

מדיווח פשוט על מחלה

דרך נישואין בגיל מבוגר

עבור בלהט מהפכני שטוב שלא התממש

ובחזרה למיטה שלי בבית..

תיהיו טובים אנשים..