ראיתם "ארץ נהדרת" אתמול בלילה? הם פשוט הולכים ומשתבחים עם הזמן
אתמול בערב אכלנו אצל גיסי וגיסתי
האמת שההזמנה שלהם הגיעה בספונטניות כשזוגתי כבר סיימה את הבישולים
לכן"ארזנו" את הבישולים שלנו,את דודה שולה ונסענו רחוב אחד בזהירות והצטרפנו לשולחן האוכל שלהם
אני אוהב ארוחות משפחתיות גדולות
החום והחברותא נחמדים לי
אז כשהתחילה "ארץ נהדרת" פרשנו מהשולחן כדי לראות
וכשהילדים גם הסתדרו לראות לא ממש הבנתי למה הם מחכים וכששאלתי
הם אמרו : "מה זאת אומרת אנחנו מחכים למערכון על מישו וינקו" ופתאום קלטתי שהם"מרימים אחד לשני להנחתה" דיאלוגים שלמים מהמערכונים של ה"רומנים" וזה היה מצחיק
ואז הגיע המערכון והתגלגלנו מצחוק, פשוט ככה.
היה חסר לי מאוד המחשב בימים שהוא היה מקולקל
דבר אחד זה להמנע מלכתוב מתוך בחירה
אבל גם כשלא כתבתי קראתי פוסטים של אחרים,הגבתי כאן ושם
הייתי בענינים
אבל להיות חסר יכולת להכנס לאינטרנט בכלל אני מודה שזה למעלה מכוחותי
היה חסר לי לשבת ליד המחשב כשאני מתעורר מוקדם בבוקר
היה לי חסר לשוטט באתרי החדשות שאני רגיל לקרוא בהם
והיו חסרים לי התגובות שלכם
אני מודה שגם חלפו מחשבות בראש שלי אולי להתקשר לפמה או לגאמאמא כדי לבקש שיכנסו לבלוג שלי
שיכתבו שאני מושבת שלא מרצוני
שלא התאיידתי
בשישי בבוקר עוד לפני שגיסי אמר שיתן לי מסך חדש (מסך 17 שטוח MIND YOU..)
ניסיתי להכנס לישרא דרך הטלפון הסלולרי כי זכרתי שיריב כתב שיש אפשרות
יכול להיות שיש דרך להכנס,אני לא הצלחתי
כל ההתרחשות הזאת רק מוכיחה כמה נעשנו תלויים באביזרים האלה
מחשב,טלפון סלולרי ועוד כהנה וכהנה
אני לא אומר אגב שאי אפשר לחיות בלעדיהם
אני מניח שיש רבים וטובים שמסתדרים בלי מחשב אבל כשמתרגלים לאקסוסריס האלה
קשה בלעדיהם
כמו שמתרגלים לאוטו למרות שמשתמשים בתחבורה ציבורית גם בעלי מכוניות
אז אני לא אומר שאי אפשר בלי
אבל משהתרגלנו,נעשה קשה לוותר
זוגתי עדיין מחפשת עבודה
זה לא קל
הרבה מקומות דבקים במחשבה שככל שאת צעירה היתרונות גדולים יותר
וכשאת מעל 40 היכולת לייצר עבודה הולכת וקטנה
אז אני ממש לא חושב ככה למרות שיש כאלה שיגידו שאני לא אובייקטיבי
נכון,אני לא
אבל למרות שאני לא ,אני חושב שאשה לא צעירה עם נסיון עדיפה על ילדה בת 25 עם פחות אחריות
ועם אספירציות לטיולים גדולים,חתונה וילדים שאלה דברים לגיטימים לגמרי אגב
אני רואה את עצמי ואני יכול להעיד באיזו חדווה אני קם כל בוקר לעבודה ונותן מעצמי מעל 100 אחוז כי מקום העבודה חשוב לי
ובהכרות שלי את זוגתי את מוסר העבודה שלה והיכולות שלה אני יודע שהיא יכולה להיות נכס לכל מקום עבודה
בלי קשר לגילה
מצחיק אותי שאנשים שבויים בדעות שהם לא מוכנים לזוז מהם בגלל סוג של מוסכמה
מי קבע את המוסכמה ?
ומה רע בלשנות אותה ולבדוק אם היא עובדת בדרך אחרת?
ואפרופו "מקובעים" על דעה אחת ואין בלתה
עשיתי מעשה שלא אוכל לפרט אותו כרגע
מכיון שעבודה לא נראית באופק
והמצב הכלכלי לא קל
השתמשתי בסוג של נכס שהוא מותרות במצבי הנוכחי ופרטתי אותו לכסף
ואיזו הקלה זאת !
אבן ענקית ירדה לי מהלב
אני גורס שמי שיכול להרשות לעצמו "להחזיק במותרות" שיעשה זאת
אבל כשאין ו"המותרות" הוא כ"אבן שאין לה הופכין" וילדיך רעבים ללחם (אני מגזים כמובן זו אלגוריה) הרי מבחינתי מי שמחזיק מותרות במצב הזה נחשב בעיני לאדם חסר אחריות
וכמי שעכשיו מפרנס יחיד של משפחתו
וכשחסרה משכורת אחת ואני לא ממש יודע עוד כמה זמן אפרנס לבד אף אחד בעולם לא יכול לבוא ולשפוט אותי מוסרית על המעשה שעשיתי
(לא מכרתי את הדירה,תרגעו,אני מניח שיש כמה מבינכם שמבינים על מה אני מדבר..נכון שדות אח שלי?..)
אגב אמזונה יקירתי,אני מצטער שלא הולך לי לסיים לפני 8 בבוקר
זה רק שהילדים המתעוררים מאלצים אותי להפסקות תכופות בכתיבה
אז לכי לך למכון הכושר ותקראי אחכ
ודווקא הייתה לי כוונה,התחלתי לכתוב קצת לפני 7 בבוקר
לסיום אני רוצה להביא לכם קטע ממייל שקיבלתי אתמול מאח שלי
אח שלי,ילד טוב ירושלים בן 23 מסתובב כבר 3 חודשים בהודו במסגרת ה"טיול הגדול"
התוכנית הייתה להמשיך החודש מהודו לניו זילנד
אחכ אוסטרליה
להגיע ביולי לדרום אמריקה
ולסיים באוקטובר באירופה
שנה טיול בעולם
כשאני אומר "ילד טוב" אני ממש מתכוון לזה בהקשר שלו
למד בתיכון ליד האוניברסיטה
פעיל בארגוני אחווה יהודית ערבית
ויחד עם זה לוחם בשריון בשרותו הצבאי
קצין מצטיין ומוארך באותה חטיבת שריון שבו החל את דרכו
לקח חלק 3 השנים האחרונות בכל הארועים ברצועת עזה
בקיצור בחור שהגיע לו להתאוורר
והוא נסע,לבד
והשבוע הוא שלח מייל בו הוא מספר בסופו של המכתב
שהוא חוזר לניו דלהי ולא ממשיך לניו זילנד
אלא חוזר לארץ
והוא מסביר שהוא פגש בחורה ישראלית באיזו עיר בהודו היא לא הייתה יכולה להצטרף אליו לטיול בניו זילנד וחזרה לארץ
והוא לא רוצה להמשיך את הטיול בלעדיה
"עזבתי את הארץ לפני 3 חודשים הוא ממשיך בידיעה שיש לי שנה לחשוב על הכל
עכשיו אני חוזר הבייתה בידיעה שאני רוצה להיות מורה, בידיעה מה חשוב בחיים שלי ובידיעה עם מי אני רוצה לחלק את חיי"..
מילים גדולות ?הוא מבין בעצמו שזה קצת לא נתפס
אולי, הוא אומר וממשיך
החיים קצרים מידי לבזבז אותם על היסוסים
תוכניות יכולות להשתנות !
בסיום המכתב הוא מודה לכל מי שתמך בו במסעו ומבקש ש"יבינו" אותו
דמעות עלו אצלי שקראתי וחזרתי וקראתי את המייל שלו
תאמרו נאיבי
תצעקו מה,להפסיק טיול גדול של אחרי צבא בגלל בחורה?
שעוד חודש חודשיים תזרוק אותו?
או שהוא אותה?
ביזבוזזזזזזזזזז..יצעק חוליגאן אחר מאחד המרפסות
ואחר ינשוף בבוז: מורה? זה מה שהבחור רוצה לעשות עם חייו?
להיות מורה???
ובכלל יצעק חוליגאן אחר
איך הוא הגיע לתובנה להיות מורה?
מה? מהמקדשים בווראנסי.
מהפרות הקדושות בבומבי
מהעישונים במנאלי?(סליחה..אח שלי לא מעשן..אז בבקשה..)
ואני אומר לכל אלה שצועקים ואולי בצדק
סליחה.. אלו הם חייו
הוא הולך לפי צו ליבו
על אחריותו
ואם יחשוב שעשה טעות,ילמד מטעותו
וניו זילנד עם כל הכבוד תעמוד עוד הרבה שנים
לא תברח
הילד לוקח אחריות על חייו כמו רבים לפניו
ואם זה קורה לו בגיל 23 מי אתם שלא תתמכו בו
אני תומך בכל ליבי באח שלי הקטן והמדהים
תודה שאתם כאן
אפילו השמש עולה
תיהיו טובים טובים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
