קחו שיר...

יופיה אינו ידוע

מילים-נתן יונתן

לחן-שלמה ארצי

יופיה אינו ידוע

הרוח לא סיפרה אותו לעץ

העץ לא סיפר אותו לקרש בגדר

הקרש בגדר תמיד אומר

יופיה אני אומר אינו ידוע

כך אומר הקרש ש

עשו אותו מעץ להיות גדר

יופיה אינו ידוע

עיניה לא כמעיין שחר

ולא כשיר שפעם שר בהר

משב של סתיו

אשר אמר משב הסתיו

יופיה אמר אינו ידוע

כך אומר הסתיו אשר

שמע אותו לוחש לה אהבה

על יד גדר אשר מעץ

אשר אמר לקרש

שעשו אותו מעץ

 להיות גדר אני אומר

יופיה אינו ידוע

ולי אסור לומר זאת לעצמי אפילו

עלי להתאפק ולטייל בשעות הערב

כצל נופל על צל

ולהסתפק לי בשתיקה

ולא לצעוק

לשים לי זאת לחוק

לא לעמוד יותר מידי על יד גדר

ללכת הלאה כשמשב של סתיו עובר

ולא לשמוע בדבר בה הנערים

ובגלגל בה הדברים המתוקים

לא לעצור כשמישהו עוצר

ולא לשמוע שמא מישהו מזמר

לא להקשיב איך קול מתוק לוחש

יופיה אינו ידוע

יופיה אינו ידוע

כמו מכווה של אש...

שיר מדהים לא?

אני זוכר כשהייתי יותר צעיר וגרתי מתחת לבית הוריי בבית הכרם ירושלים

הייתי די חולמני

רומנטי משהו

צבעתי קיר אחד בחדר באדום

ואל הקיר הזה  העתקתי כמה מהשירים

היפים שדיברו אלי

שתפסו אותי ככה בבטן

אחד מהם היה השיר הזה

אבל את הבכורה עם המון שירים תפס אליל נעורי יונתן גפן

אם שירים של בדידות

שירי כאב כראוי למתבגר

שמתלבט ומתחבט

ויונתן גפן בשירים המוקדמים שלו ידע לתת ביטוי

והיה קל להזדהות עם מה שכתב

תשמעו

אני עדיין המום מכמות התגובות שקיבלתי בפוסט הקודם

אי אפשר להתייחס לעניין בנונשלנטיות מתעלמת משהו

אני לא מאלה שגורפים כאן תגובות היסטריות על כל פוסט שאני מוציא

ברור לי לגמרי שהתגובות  באו כי נגעתי בנושא שמדבר להרבה אנשים כאן

חלק עברו את זה ושמחו לחלק איתי ואם כולנו את מה שעברו

אחרים שיש להם בגילאים דומים חילקו את חוויותיהם בנושא

אין ספק שלמדתי הרבה מהתגובות

ואני רוצה לדווח בשמחה שהעסק עובד

אומנם רק יומיים מ"חתימת ההסכם"...

אבל הילדים קמים לצלילי השעון המעורר

מתארגנים ללא שצריך לזרז אותם

ויוצאים לבית הספר ולגן בזמן

לרגע אגב  אני לא חושב שהסידור הזה יחזיק לעולמים

אני מודע לעובדה שיהיו נפילות וקשיים

אבל זה בסדר

הם ילדים

מותר להם..

אני מוכרח לחלק איתכם הרגשה שהייתה לי בצהריים...

חשבתי לעצמי כשכתבתי את התגובה האחרונה לפוסט האחרון

ולרגע התפתתי לחשוב

אולי אפרוש עכשיו..בשיאי

כאילו הגעת לפסגה

אפשר להשאר אומנם קצת

אבל קר ושלג באוורסט הפרטי שלי..

(תנו קצת להיות עוד כמה דקות באופוריה..אני מודע ליכולות שלי..)

אבל נאנחתי הגיע זמן לרדת...

אלה החיים

הגעת-תקעת דגל

יאללה הבייתה בששון...

תודה שהגבתם חברים

תודה שאתם כאן כשצריך אתכם

אוהב אותכם הרבה...