מישהו פעם שאל את עצמו כמה אנשים הכיר בימי חייו?

כמה מהם הפכו לחבריו ?

אם כמה שמר על קשרים.

מי היה חשוב לו

מי פחות?

 חברים

מה יש בתוך המילה הזאת?

שכשמדברים על חלק מהם נכנסת נימה רגשנית לעניין

למען מי אנחנו מוכנים "לעשות הכל"?

"ללכת באש ובמים"?

ועוד סוג של קלישאות שהסיפורת שתמיד סיפרה על "חברים" התהדרה בהם ?

וכשמדברים על חלק אחר

אז "אוקיי"

תכירו חברים ש'לי..

בסוג של השלמה..

מכיון שאני  ותיק משהו על האדמה הזאת..

(אתמול הגיב אלי מישהו בעילום שם  ואמר לי "פאק את זקן".. אוקיי  אני אומר רק ש"זקן" זה קצת צפונה ידידי

תמשיך ותפנה שמאלה )

צברתי הרבה חברים

אתעכב ברשותכם על צמתים מרכזיים בחיי

ואמיין את החברים האלה..

אין לי זכרון על חברים מהילדות  מהשנים הראשונות ממש

אני זוכר אבל את שמות  הילדים שגרו בשכנותי בחיפה שאבי למד בטכניון

אני לא זוכר דברים מדהימים

חוץ מהעובדה שגם אחרי שעזבנו את חיפה לירושלים

המשכנו לשמור על קשרים אבל זה לא ממש נחשב כי ההורים היו הדומיננטים בקשר

מהשכונה הטובה בירושלים מסוף שנות ה-50 ועד 1969

היו לי הרבה חברים

השכונה הייתה מלאה בזוגות צעירים  עם ילדים

שכולם שיחקו למטה בכביש הלא סלול ובמגרש הכדורגל ליד

בנפרד הייתה הכיתה בבית הספר היסודי

שאיתם התנהלה מסגרת אחרת של חברות

מהטעם הפשוט שבילנו  ביחד בבית הספר

ובפגישות כיתה וכו'

מהשכונה בבית הכרם

לא נשארתי בקשר אם אף אחד היום

למרות שאחותי ואני מנסים דרך אתר "חבר'ה" להרים פגישת מחזור של החבר'ה מהשכונה

הפגישה מתוכננת ליוני ולכן עדיין הכל מתנהל די בעצלתיים..

את החבר'ה מהכיתה בבית הספר היסודי

פגשתי בשנה שעברה אחרי 35 שנה לערך

(ככיתה-כפרטים ראיתי פה ושם אנשים)

ארגנתי והפקתי פגישת מחזור במסעדה בירושלים

מעבר לעובדה שהיה מאוד מרגש

והיה נעים להזכר

והבטחנו לעצמנו לשמור על קשר ולהפגש שוב

זה לא ממש קרה וספק אם יקרה.

כי פשוט ככה זה

אנשים גם אם היו חברים טובים שלך

המשיכו בחייהם..

וקשה לסגור על פער של כל כך הרבה שנים גם אם היית סחבק של רובם.

בצבא הייתי כאמור בגרעין נח"ל

אני יכול לומר בפה מלא שהקשרים שהחלו להקשר

מאוגוסט 1971 ברמת הגולן

נמשכים עד היום.

נכון לא עם כולם

אבל יש קבוצת חברים-נשים וגברים

שאיתם הקשר הוא לכל החיים

וזו חברות אמיתית

שמגיע לרמה

"שאם אתה צריך שאני אבוא-לכל מקום-אני בא"

כלומר אני יודע שהם יעשו בשבילי את המכסימום וגם אני כך

וזה מעבר לקלישאות

בשנותיי בירושלים ובתל אביב צברתי סוגים רבים של חברים

יש קבוצת חברים בירושלים שנשמר איתה קשר

לא הדוק

אבל החברות היא כל כך ארוכה

שלא ממש זקוקים לשיחות נפש בשביל לדעת שהם חברים לכל החיים

והם וגם אני התייצבנו בימי עצב כמו בימי שמחה אחד אצל השני

וזה מוזר משהו

כי למשל אני יודע שאם חס וחלילה מישהו מהיקרים להם ילך לעולמו

אני אהיה שם להיות איתו

ולא חשוב כמה זמן לא ראיתי אותו

אותו דבר כשמדובר בסוגי שמחות

מהחברים שהכרתי בשנותי בתל אביב

לא נשאר אף אחד

אשמח לראותם

אבל לא אטרח על להיות בקשר איתם

אין סיבה מיוחדת.

החלק האחרון ידבר על  החלוקה של הקשרים לפני הנישואין ואחריהם:

ברור לגמרי שחברים חשובים מאוד כשאתה רווק

בהיותך רווק הצרכים שיש לך לגבי חברויות שונים ומגוונים

נדיר שתרצה להשאר לבד לאורך זמן

וגם אם החברים שמלווים אותך בהיותך פנוי לא נחשבים חברי נפש

אלא מקוטלגים כל אחד לפי הצורך

לשתיה

לצייד

להליכה משותפת לכדורגל נאמר

הרי שהם ממלאים פונקציה של חבר

בדרך כלל הקשר הוא לא ארוך טווח

וגם זה בסדר..

כשאתה מתחתן מוליד ילדים הצרכים משתנים

באופן טבעי אתה מתקרב לזוגות של חברים שילדיך וילדיהם באותו גיל

אחכ הדברים מתחלפים

היום ומאז שהתחתנתי

אני יכול לומר בפה מלא שאישתי היא החבר הכי טוב שלי

אני לא זקוק לחברים קרובים

אני יודע שהם קיימים

אני לא מדבר איתם שעות בטלפון

אני מדבר איתם לעיתים

אני בעיקר נפגש איתם אחת לכמה זמן

(מי שרוצה מוזמן ביום שלישי הבא למסעדה באבו גוש..

מפגש חברים חודשי..)

הצורך האובססיבי משהו לראות אנשים פחת

אני מעדיף לשבת בבית עם זוגתי

(או להיות כאן.. אבל זה לפרק אחר)

אגב מי מהחברים שלי שאומר לי

וואלה המון זמן לא התקשרת..איפה אתה

אני כועס שלא התקשרת".., וכו כאלה תגובות

זוכה בעיקר למבט צונן..

אין לי מחוייבות להיות בקשר קבוע עם מישהו

הצורך הוא נפשי בעיקרו

אף אחד לא חייב לי כלום בהיותו חבר שלי

ואני לא חייב לאף אחד כלום

אנחנו בוחרים להיות חברים של החברים שלנו ללא לחץ

אלא מתוך בחירה חופשית

ומתוך אהבה

ורק אומר לסיום

בשנה שעברה זוגתי ערכה למעני מסיבת הפתעה בהגיעי לגיל 50

במלון אחוזת זמארין בזכרון יעקב

ביום שישי בלילה נכנסתי למסעדה שצמודה למלון

וגילית להפתעתי הרבה

קבוצה של כ-25 זוגות שבאו  לחגוג את יום הולדתי מכל הארץ

אלה חבריי הטובים והקרובים

הם באו כי ידעו שאשמח

כי הם אוהבים אותי כמו שאני אותם

לא צריך יותר מזה

תאמינו לי..

אני סיימתי...