סבא שמואל היה צייר
כבר כתבתי עליו
אבל אני רוצה לכתוב עליו מזוית קצת שונה
אולי ריבוי הפוסטים בימים האחרונים על סבתות וסבים עוררו אצלי משהו
סבא שמואל היה צייר
הוא צייר בצבעי שמן על בד
בעיקר נופים של ארץ ישראל
במוזיאון ישראל מוצגת עכשיו תערוכה של ציורי צמחים ופרחים ארץ ישראלים
וסבא שלי צייר את הפרחים הארץ הישראלים במגדיר הצמחים הראשון שיצא בארץ.
2 מהתמונות
כלנית ומרווה מוצגות במוזיאון
ולהפתעתנו הרבה
במוסף גלריה של עיתון הארץ נכתבה ביקורת מאוד חמה על התמונות
על כשרונו של סבא
וקצת עליו כאדם
סבא שמואל עלה מרוסיה מתי שהוא בעשור הראשון של המאה שעברה
אחכ לחם בגדוד העברי-גדודי הפרדות שלחמו בגליפולי
במלחמת העולם הראשונה
וכשחזר לארץ נרשם ללמוד בבצלאל
הוא למד ואחכ לימד
וגם התחתן והוליד 3 ילדים שאבא שלי היה ילדו השני
כסף לא היה לו
קונים לציורים שהוא צייר היו מעטים
והם נדדו ברחבי ירושלים כשהם עוברים מדירה שכורה אחת למשניה
אני זוכר שכשאבא שלי סיפר לי על ילדותו הייתה לו ביקורת קשה מאוד על אבא שלו
בעיקר על אי יכולתו לפרנס את המשפחה
אני בטוח אגב שאחת הסיבות שאבא שלי למד ארכיטקטורה
ומייד התחיל לעבוד תחילה כשכיר ואחכ כעצמאי
מכיון שהוא זכר את השנים האלה בבית אביו
הוא זכר שאביו לא נתן לילדיו כמעט כלום
והוא אני מניח לא רצה שלילדיו יחסר
בסוף מלחמת השחרור כשהערבים ברחו מהמושבה הגרמנית בירושלים
הותר ליהודים להכנס לבתי הערבים בשכונה
וסבא וסבתא פלשו לבית ערבי מדהים ביופיו
הבית הורכב מ2 חלקים או אולי מ-3 בעצם
הוא היה בן 2 קומות
בקומה הראשונה סבי וסבתי לא השתמשו משום מה
בקומה השניה היה מטבח ושרותי "בול פגיעה"
שכשאני כילד הייתי בא
והייתי נפעם איך מישהו מצליח לכרוע בשרותים ולקלוע...
היו 2 חדרים גדולים ששימשו כחדר שינה וכחדר אורחים
והייתה אטליה-מן עליית גג שבה סבא היה מצייר כשהוא צייר בבית
את רב תמונותיו אגב הוא צייר בחוץ
לא הייתי קרוב לסבא וסבתא מצד אבא
כילד לא היה להם אותה יכולת לתת באותה צורה שסבא וסבתא מתל אביב הוריה של אימי
נתנו והעניקו
הם לא היו אנשי שיחה
לא זכורה לי התענינות מיוחדת במעשי כילד
סבא היה איש שתקן
וסבתא התחילה לדבר איתנו משום מה רק אחרי שהוא נפטר
אנחנו גרנו בבית הכרם
והם כבר כתבתי היו באים ברגל ומביאים שוקולד פרה
סבא נפטר בשנת 65
הייתי בן 13
לא הייתי מודע לכשרונו
ולציוריו המדהימים שהיום מעטרים את בייתי ואת בתי כל המשפחה בעצם
אחרי שהוא נפטר סבתא עזבה את הבית במושבה הגרמנית
ודודי קבע שם את משכנו ביחד עם משפחתו
הוא שיפץ את הבית
החליף את השרותים
ועשה מהבית מקום נח לגור בו
אז ראו את יופיו של הבית
את המרחבים שלא נוצלו בו
אז הוציאו מהאטליה את כל התמונות של סבא
וחילקו אותם בין כל המשפחה
סבא היה איש עדין
שתקן כבר אמרתי
שלא הגיע למה שרצה
ואולי רצה רק לצייר
ושיעזבו אותו מעניני חומר ופרנסה
כשדוד שלי ודודה שלי התגרשו
גם הפרק של הבית המדהים הגיע לסיומו
הוא נמכר לחברת ביטוח שקבעה שם את משכנה
ובכסף שהתקבל נקנו 2 דירות
אחת לדודי בתל אביב
ושניה לדודתי בירושלים
הציורים המדהימים מפוזרים כאמור אצל בני המשפחה
לעיתים מוצגים בגלריה זו או אחרת
עכשיו במוזיאון
אולי בהצגת 2 התמונות המדהימות שאגב ניסיתי ולא הצלחתי לעלותן לכאן
והכתבה המפרגנת על סבא שלי וכשרונו
(שרב רובו של הכשרון הזה עבר לאחותי שמציירת מדהים לומדת ציור בבצלאל
וכעת חיה נמצאת על מלגה בגלזגו - סקוטלנד
ומשתלמת בציור)
עושים סוף כל סוף צדק עם האיש הזה שניסה אני בטוח לגרום למשפחתו סוג של אושר
ולא ממש הצליח.
זהו יקיריי
רעידת האדמה ואיפה היינו ומה עשינו כשזה קרה היא פאסה כבר במדינה כמו שלנו
לכן רק נותר לומר שיהיה ערב נעים
ותמשיכו להיות טובים you know
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
