אז ככה..

ביום שבת כשאני הייתי שרוי עדיין תחת הטראומה

של המיגרנה

זוגתי בישרה לי שהיא נוסעת לצומת ביל"ו לקנות בגדים לעצמה

גיסתה-אשתו של אחיה

מסתברר מומחית לא קטנה למציאות

והיא הייתה מוכנה לקחת את זוגתי לצומת ביל"ו למקומות שאפשר להשיג

דברים טובים בזול

אמרתי שאשמח שתקנה

בתנאי שתצרף לקניה

חוטיני

שיהיה מעניין..

נסעה-קנתה-חזרה

השלל: 2 זוגות מכנסיים + 2 חולצות

וחוטיני

בעונה יכול הכל להגיע ל-500-600 שקל.

בקומבינות של גיסתה של זוגתי

היא שילמה על הכל 170 שקל

כולל

החוטיני.

ביום ראשון החל חופש פורים כאמור

זוגתי ואני עבדנו

ילד אחד הקטן הלך כבר במוצ"ש לישון אצל גיסתי

 שניים נשארו בבית

בכלל אני מוכרח לספר על מנהג שלא ברור לי מקורו

אבל ברגע שמגיע חופש

מייד כל ילדי המשפחה מתחילים לנדוד בסבב

שנשמר בקפידה

בין כל בתי הדודים-בני הדודים-הדודה של זוגתי

ועוד כל מיני קרובים לסוגיהם.

מילא כשיש אוטו

אנחנו לוקחים ומאפסנים וגם מחזירים

אבל עכשיו הנטל על המשפחה המארחת

גם מארחים גם לוקחים וגם מחזירים

לשמחתי כולם מקבלים את העניין באהבה

אם לא באהבה

בהבנה

ואם אני טועה בהבנת הנקרא

זה המצב...

ובכן יום ראשון היה יום חופש

וכל ילד נורא השתדל למצוא לעצמו "עיר מקלט"

כאילו אם חס וחלילה ישאר בבית בסופו של דבר

יחשב סוג של לוזר.

אני הרגשתי כבר טוב

זוגתי לא למדה

וכשהגענו לערבו של יום ראשון

פתאום השתרר לו שקט מוזר בבית

שלושת הילדים הצליחו להתאייד ממנו

כל אחד למקום אחר

בדיעבד היה חיסרון אחד ליתרונות המרובים על לכתם הזמני..

אף אחד לא נשאר בשביל להוריד את הכלבה..

חוץ ממני כמובן..

אני רוצה לומר כמה מילות אזהרה מראש..

זה לא הבלוג של איריס

ולא של עוד אחת שראיתי כאן

ואפילו לתאורים של  NOT

אני לא מעלה על דעתי שאצליח להגיע

לכן כל הילדים היקרים שמנויים משום מה על בלוגי הקט

יכולים להשאר רגועים ולהמשיך לקרוא..

כאמור אני כבר הרגשתי טוב

זוגתי נינוחה כי לימודים לא היו

הילדים סודרו במקומות אחרים

וככה גלשנו לנו לאווירה אינטימית

באיטיות

בלי לחץ

בכייף

היה טוב

ואני פריק חוטיני מוכר וידוע

נהנתי גם מהקניה החדשה

עד שהושלכה באכזריות הצידה..

ולא קיבלתי "זץ מיגרני" משום סוג שהוא

והכל עבר בשלום..

היום אחרי שחזרתי מהעבודה הבית היה ריק ושקט

הורדתי את הכלבה

נחתי כדבעי

ואז התבשרתי שנקבל את מלא הסכום מהביטוח על האוטו

וז בשורה טובה מאוד

אחכ כדי לנצל את המומנטום

הלכנו לבנק יהב

לא בשורות גדולות הוצאנו מהם

מחר נחזור ללאומי כדי לראות הכלו המים..

אם יתנו הלוואה נישאר

יש יתרונות ליהב

אבל גילינו כמה חסרונות...

כל ילדיינו חזרו מהתפוצות

מחר יום לימודים

ועוד לא דיברנו על שלושה שבועות של חופש בפסח

לתחנת רכבת תידמה משפחתנו המורחבת..

זה הכל.

תיהיו אנשים

זה חשוב