רציתי להמשיך את הפוסט מאתמול וכבר כתבתי חלק

אבל זה חשוף מידי ומוציא לאור אנשים שלא קיבלתי מהם רשות לספר עליהם

ואי אפשר לספר את זה אחרת

לכן בצער אני מודיע על ביטול הפרוייקט

לא נורא,תמיד אפשר לכתוב על כביסה למשל

היא דוממת,מצטברת,לא תמיד יש חשק לעשות אותה וראו זה פלא,לה אין תלונות בנידון

הבעיה בנידון זה בעיקר עם הילדים

הקטן למשל נמצא בחג כדורגל

והוא מתעקש לגרוב רק גרבי כדורגל ומה לעשות שהוא קיבל זוג אחד(למי שלא יודע,גרביים לכדורגל הן גרביים שמגיעות כמעט עד הברך ושבפנים אפשר לשים מגיני עצם)

חוג כדורגל יש פעמיים בשבוע

בימי שלישי וחמישי

בחמישי זה לא הבעיה,הוא מגיע מהאימון,פושט את מדי האימון ואני מכבס בזמני החופשי כשאני יודע שהבגדים צריכים להיות יבשים ונקיים עד יום שלישי

הבעיה היא בין שלישי לחמישי

לא תמיד יש לי חשק לעשות כביסה

וככה שביום שלישי האחרון הוא הלך עם גרביים מלוכלכות שומו שמיים,זה לא פגם באיכות המשחק שלו

אבל אני מסכים שנקי זה יותר טוב

אגב לא ברור לי למה אם הוא לא משתמש במגיני עצם הוא לא גורב גרביים אחרות

אבל לא אבזבז אנרגיה בויכוח על הסוגיה

הילד מרגיש כדורגלן מושלם עם הגרביים? מלוכלכות או נקיות? די לי והותר לי

אני בדרך כלל מביא אותו לאימון,מחכה עד שהמאמן יגיע והולך

שמתי לב לעובדה שכל ההורים האחרים נשארים

אבל איפה ההגיון כאן?

האימון לפעמים מעל שעה,מה יש להורים לשבת שעה לראות חבורת ילדים מתאמנת?

מילא אם הם היו מקצוענים

מחולקים בצורה מסודרת להתקפה והגנה

אבל הם מתחילים,מתלהבים מהמגע עם הכדור

ככה שכשמאמן נותן להם לשחק אין חלוקה לתפקידים,כולם רוצים להבקיע גול

וכל אחד רוצה לעשות את זה לבד

ובערבוביה  שנוצרת אף אחד לא ממש משחק

כשהעליתי את הטיעון המקורי הזה בפני המאמן הוא הסביר לי שזו רק התחלה

מספר הילדים בחוג עדיין לא סגור

וכשתפסיק להיות בחוג תחנת רכבת הוא יתחיל לגבש אותם לקבוצה עם  יסודות של משמעת משחק. שוין , הרי אני לא אטיל ספק בשיטת האימון של המאמן

החוג אגב עולה 1700 שקל לשנה כולל תלבושת וכדור

וזו הסיבה שכל האמהות יושבות שם במגרש בלי לזוז כדי לראות אם ההשקעה שווה

אחרת אין לי הסבר למה הן יושבות שם

חוץ מזה הילד מאוד נהנה

יש לו כשרון ומי יודע אולי יום אחד הוא יהיה א.י.י.ל ברקוביץ(על המשקל של מ.י.ק.י ברקוביץ של הגשש)

הילד האמצעי התחיל ללמוד גיטרה

העלתי מנבכי השכחה את הגיטרה הישנה שלי

להפתעתי המורה שלו אישר את תקינותה

והילד לומד ומאושר

 אבל אני לא שומע שהוא מתאמן

אני זוכר כמה אני השקעתי בלימוד גיטרה

לכן אני קצת מתפלא שהוא עושה המון דברים אחרים (בעיקר סביב המחשב)

אבל צליל גיטרה אני לא שומע

והערנו לו שלימוד גיטרה זה לא רק השיעור

זה גם מה שהמורה מבקש לעשות בבית

והילדה..הילדה בחטיבה,כיתה ז'

אין לה זמן לחוגים,למרות שבחוזר שקיבלנו מבית הספר כתוב שאחרי החגים

הם יצטרכו לבחור חוג מרשימת חוגים

החוג יתקיים בבית הספר ישר אחרי הלימודים

אין לי כל כך בעיה עם זה,רק כמה תהיות:

היא לומדת 4 פעמים בשבוע עד 2 וחצי !

שאלוהים תשמור אותי איך אפשר ללמוד עד 2 וחצי ואחכ עוד ללכת לחוג?

עזבו ארוחת צהריים,זה אפשר לפתור בעוד כריך באותו יום

אבל העייפות והמלאות,לא עדיף יותר לבוא הבייתה,לאכול,לנוח ואחכ ללכת לחוג?

אני מוכרח לספר על שינוי גדול מבחינתנו

הילדה עושה שיעורים לבד וכשהיא לא מבינה או מתקשה במשהו היא מבקשת עזרה

וזה שינוי גדול משנה שעברה!

היא גם מקדישה ללימודים בבית יותר זמן , משהו שלא היה קיים בשנים הקודמות

היא לא רוצה לקחת רטאלין (ומי שיתחיל להתווכח איתי על תרומתו,חסר לו)

היא טוענת שטעם הלוואי עושה לה לא טוב

ושהיא מרוכזת גם בלעדי הכדור (יש לה כאמור הפרעת ריכוז וקשב מאובחנים)

החלטנו לא להלחם בעניין הכדור

אבל הגענו להסכמה עם הילדה שאחרי האיבחון שיעשה בשבוע הבא(איבחון שבא לכסות את התקופה שמכיתה ז' עד כיתה ט'

יכול להיות שאני טועה וזה יהיה טוב גם לתיכון?)

היועצת הפסיכולוגית של בית הספר היא שתכריע  ביננו לבין הילדה בעניין הרטאלין או כל כדור אחר שימליצו לנו

כבר דווח לנו על ידי המורה (מורה נפלאה אגב ומנהלת שמבינה עניין)

שלילדה יש קושי לימודי

ואנחנו פועלים בסבלנות ורגישות מה שנקרא

לא לוחצים עליה מצד אחד אבל מבהירים שחטיבה זה סיפור אחר

והיא צריכה להתאמץ יותר

לשמחתנו היא הפנימה את זה

נלך צעד אחר צעד בעניין ונראה מה ייהיה

החטיבה נמצאת ביישוב שלנו בקצה המערבי שלו רחוק מהבית

ואתמול יום שישי הלכתי לקחת אותה

כל הילדים מסיימים ללמוד ביום שישי באותה שעה

וערימות ערימות של ילדים "נשפכים" מהשער אל הכביש

רובם נוסעים באוטובוס שיוצא אחת ל20 דקות מהתחנה

והיה ברור לגמרי שלא כל הילדים יעלו והתחילו שם גילויי אלימות קצת מפחידים

המאבטח של בית הספר ניסה לעשות סדר

אחת המורות יצאה להרגיע

אבל המראה לא מלבב

אנחנו ,כמה הורים עשינו סידורי הסעה וככה כל צהריים אנחנו ממלאים אוטו של אחד ההורים ו"מחלצים" משם 5 ילדים עייפים שספק אם היו מצליחים להדחק לאוטובוס הראשון

ואולי גם לא לשני כי הם ביתה ז' בתחתית הסולם...

זהו.זה פוסט שבת להיום

בתוכנית: יום הולדת ל2  ילדיה של גיסתי הטובה אצל דודה שולה

בערב זוגתי תיסע עם אחותי לפתיחת תערוכת ציורים בירושלים בסדנאות שמתחת לאיצטדיון טדי שאחותי הצעירה מציגה בתערוכה

אני טוב לי בבית..

שבת טובה ורגועה חברים,הולך לראות פרייז'ר בערוץ 30

תיהיו טובים ורגישים