אוטוטו עומד להסתיים לו החג הארוך הזה

אוטוטו נאפסן את שאר המצות

נצא בגיל לקנות פיתות טריות

אוטוטו יגמר החופש של הילדים

אוטוטו ניכנס לשליש האחרון של שנת הלימודים

אוטוטו יגיע

 יום השואה

ויום הזכרון

ויום העצמאות

אוטוטו יתחילו ילדים לאסוף קרשים

בעגלות סופרמרקט

ולמצוא להם מקומות איכסון

כדי לעשות קומזיצ'ים (ושמתם לב שהם בכלל לא מכירים את המילה הזאת-קומזיץ'? )

ביום העצמאות

ול"ג בעומר

אוטוטו שוב יתחילו חזרות לסיום השנה

ושוב הם "יפסידו" לימודים

כי היו חזרות על גבי חזרות

אוטוטו יתחיל לו החופש הגדול

שלהזכירכם הוא ארוך ומעצבן הרבה יותר מחופש פסח

ונצטרך למצוא "סידור" לילדים

אוטוטו יגמר האביב

ויבוא הקיץ

ויהיה

חם

לח

ומרגיז

ושוב נתפלל לקצת רוח קרירה

אוטוטו נחכה  שהילדים יגדלו

שיסעו למחנה קיץ ראשון או שני בצופים

אוטוטו הם ילכו למסיבות ליל שישי

ויעזבו כרוח את ארוחת  ערב שישי

אוטוטו  הימים מתארכים

הלילות מתקצרים

אוטוטו

אהבות יתחזקו ויתגברו

אוטוטו ניהיה יותר מאושרים

אוטוטו..

קחו שיר לסיום

של יוסי בנאי :

דקה דומיה לעלים

שנשרו באמצע הסתיו

ודקה דומיה למילים

שאמרנו כאילו לשווא

דקה דומיה לציפור

שרצתה לחצות את הכביש

דקה דומיה לאשה

שהייתה אצלי בחלום

דקה דומיה לפגישה

שלא התקיימה עד היום

דקה דומיה ושקטה

לשירים באופן כללי

ולכל אהבה שהייתה

יכולה להיות גם שלי

לזכר צבעים שגוועו

ביחד איתי ושנותיי

לזכר הלילה ההוא

שמאז נעלמו עקבותיי

דקה דומיה לאביב

שחלף כאן מבלי לעצור

ודקה דומיה לכל מי

שהלך ושכח אז  לחזור

ולזכר כל מי שזוכר

כמו פעם היית לצידי

לזכר הלילה הזה

שרואה אותי כאן לבדי

המון דקות דומיה

לכל מה שחלף וכאב

הקשיבו לקול לצפירה

שיש לי בתוך הלב..