40 שנה אני אוהד את קבוצות הכדורגל והכדורסל של הפועל ירושלים

אבא שלי היה כאמור לוקח אותי למשחקים של הפועל

טוב שלא לקח לימק"א של בית"ר

הוא היה לוקח אותי ואת אחותי למגרש הישן של הפועל בבית ההסתדרות הישן ברח' שטראוס

אני צפיתי במשחקים

אחותי עשתה צעד קדימה ושיחקה בקבוצת הנשים של הפועל ירושלים

עד שהיא הלכה לצבא

כל השנים שגרתי בירושלים היינו הולכים באדיקות למשחקי הכדורסל

היו ימים טובים והיו כמובן פחות טובים

עד שהגיע עדי גורדון

כשעדי גורדון הגיע

הפועל ירושלים התחילה לנסוק לגבהים חדשים

לקחנו גביע וניצחנו את מכבי

אבל לא מעבר לזה

ואחכ עדי גורדון פרש במפתיע והשאיר אותנו המומים

ואז הגיע האיש עם הלב הכי גדול

דורון שפר

העונה התחילה עם ציפיות עצומות

אבל סידרת הפסדים מטופשת למ.כ.חיפה ולאליצור אשקלון

לצד נצחונות על כל הגדולות

מכבי והפועל תל אביב

ונצחון אחרי נצחון בבית המוקדם של היול"ב קאפ

הביאה אותנו עד למשחק אתמול

קשה לי לתאר את ההרגשה שהייתה לי אתמול

חשבתי אולי לא לראות את כל המשחק ולהצטרף רק ברבע השלישי

אבל החלטתי לראות מההתחלה ולא הצטערתי

2 חברים שלי טסו אתמול בבוקר לשרלואה למשחק

והבטיחו לצלצל אם הענינים יראו טוב

כולכם בטח שמעתם או ראיתם את המשחק הענק הזה

עם ניהול חכם של שרון דרוקר המאמן

עם קליעות מדהימות של קלי מקארתי

עם הגנת בטון של קוז'יקרו אוג'ובי ומוכתרי

עם ריכוז משחק מדהים של שפר למרות העברות

עם קליעות לשלוש

של סלומון-מזרחי וקלי מקארתי הענק

בשניה שהמשחק הסתיים

צלצלו החברים משרלואה

הם לא כל כך יכלו לדבר

הם נתנו לי לשמוע את הרעש של הקהל שם

בקושי נרדמתי בגלל האדרנלין

ובקושי קמתי לעבודה מרב עייפות

מודה לכל אלה שהחזיקו אצבעות

מודה לכל אלה שהגיבו

היה מטורף לחלוטין

אני מוכרח לישון קצת