אני עדיין מסרב להפנים את העובדה שהחורף כאן

או היה כאן ,השאיר את חותמו בדמות פצצה של גשם אתמול ויחזור.

קשה לי המעבר מהחולצה ,המכנסיים הקצרים והסנדלים ללבוש חורפי.

ככה שאתמול התרטבתי כדבעי ,כלומר כמעט עד לשד עצמותי

כי גם לא הייתה לי מטריה ( האחרונה נשברה בסוף החורף שעבר) וגם החזאי אמר שיהיו 26 מעלות  והמילה גשם לא הוזכרה (לפחות לא במהדורות החדשות להן אני הקשבתי) ולכן אך טבעי שהלכתי לעבודה כאילו אמצע הקיץ לפחות...

לפחות רכשתי אתמול מטריות לכל המשפחה ועכשיו מצידי שירד כמה גשם שמתחשק לו

אני לא אוהב גשם

אבל חורף בסדר לי

קור לא מפריע לי,רק גשם

ורעמים מזכירים לי את ליסה,הכלבה שמסרנו שהייתה בבוא הרעם מתחבאת הכי עמוק שהיא יכולה

מה שגם מזכיר לי שמזמן לא התקשרנו לדרוש בשלומה

אתמול קיבלנו את תוצאות האיבחון שנעשה לילדה

איבחון שנועד לסייע לה מכיתה ז' שבה היא נמצאת היום ועד לסוף לימודיה בתיכון

אני לא ממש רוצה לפרט מה נאמר כי כאמור האיבחון לא עוסק בי

רק אומר שהיא תיהיה זכאית לכל הסיוע שבית ספר יכול להציע מבחינת הקלות בלימודים.

(כל הסיוע!!! ומי שמכיר מבין על מה אני מדבר)

דרוש גם טיפול תרופתי שסוגו ומינונו יקבעו בנפרד על ידי נוירולוג

ואין כאן שיקול דעת אם לקחת או לא  אם אנחנו רוצים שהיא תיהיה מסוגלת ללמוד

ישבתי די מכווץ בכורסתה של המאבחנת

כאב לי על תוצאות האיבחון למרות שהיה צפוי שכך יהיה

כאב לי על העתיד הלא קל שצפוי לה ולנו (בעיקר שהיא תגיע לגיל שבו היא תפנים מה זה אומר הפרעת ריכוז וקשב)

וכאב לי (אם מותר לי) על עצמי 

מכיון שהמאבחנת ראתה את הילדה  כבר בגיל 5-6

שאלתי אותה אם היא רואה שינוי מאז

והיא פתחה עלי זוג עיניים ואמרה  שרואים שנעשתה עבודה רבה

וזו הייתה לי נחמה מאוד גדולה

אני לא יודע אם מי שלא עבר דבר כזה יכול להבין

אני מזהה סימפטומים מדוייקים להפליא בהתנהלות שלה כילדה לילד שאני הייתי

ומטריפה אותי שוב ושוב העובדה שלא ידעו ולא הכירו את עניין הפרעת הקשב אז

אני לא מצטער חס וחלילה על מה שאני היום

אבל אני בהחלט מצר על הילד ההוא שהייתי

על היחס שקיבלתי,על חוסר הבטחון,על ההגעה באיטיות רבה לבשלות ובגרות

אני יודע שכתבתי וחזרתי וכתבתי על העניין הזה כמה וכמה פעמים

ההתעסקות בהפרעת הקשב של הילדה ומציאת פתרונות הולמים מצד אחד

ומצד שני הפסיעות  שאנחנו פוסעים בזהירות רבה  בעיקר בגלל עברי אני

כדי שהילדה לא תרגיש חריגה

ובנתיים תודה לאל זה עובד, מוציאה ממני את הדברים האלה

יחד עם זאת אנחנו מודעים שמאוד קרוב היום בו היא תתחיל להרגיש שהיא פחות מאחרים כי למשל מגיע מועד חלוקה להקבצות בחשבון ואנגלית

ברור לנו איפה היא תיהיה ומה זה יכול לעשות לה

כמובן שנשתדל שהיא לא תושפע,אבל כמה אפשר לגונן?

וכאחד ששכן ב"מרתפי" הקבצה ג' אני זוכר את ההרגשה,זוכר טוב מאוד

כינו אצלנו את הקבצה  "כינוס העצלנים"

ואני זוכר איך בגלל מאמצים על של הורי ומורים פרטיים עליתי ב2 המקצועות להקבצה ב'..

עד היום אני זוכר איך ההרגשה להשיל מעליך את הכינוי  המכוער הזה ולהכנס לכיתה של הקבצה ב'

אין ספק שנכונו לנו ימים לא קלים

אבל לשמחתי אנחנו תומכים אחד בשני

נעזרים בעצות מועילות על ידי  חברים במשפחה  שמצויים בעניין (אחותי פסיכולגית קלינית לילדים)

ובעיקר תומכים,מחבקים ומעודדים את הילדה

כי היא שלנו ואנחנו מאוד מאוד אוהבים אותה

יאללה, אדיוס

תיהיו טובים כמובן