בוקר טוב לכם..

אני מאוד אוהב לכתוב בבוקר

בעיקר בשבת

כשכולם ישנים (גם בבלוגיה)

שקט בבית וגם בחוץ

אחד היתרונות של יישוב קטן

שאין את המולת העיר בחלון

מרחוק אומנם שומעים לפעמים את המכוניות שנוסעות בכביש מס' 1

אבל זה בעיקר מן זמזום רחוק שמתרגלים אליו

בשעות האלה

אני אוהב לשוטט בישרא

לקרוא פוסטים בבלוגים חדשים

מהוססים כאלה

של כאלה של פעם ראשונה או שניה

לפעמים אני גם מגיב

בשעות האלה יש לי זמן לחקור במופלא

ולבדוק את יתרונות הפרו

לראות מי נכנס אלי ומאיפה

שמתי לב שמגוגל נכנסים  אלי כשמחפשים

משהו בנושא ספרים

שכולה רשומים אצלי ברשימות בצד

או בנושא הדייר סטרייטס

שמפתיע אותי שיש עדיין אנשים שמחפשים עליהם חומר כתוב

הרבה כניסות יש לי דרך דאר וואלה

MSN

YAHOO

ואינטרמייל

ואז אי אפשר לזהות את מי שנכנס אלא אם יש"מתכון" סודי לזיהוי

שאני לא יודע עליו?

ה-1 במאי היום

חג הפועלים

זוכרים את הפגנות אחד במאי שהיו בארץ בעבר?

תמיד הצחיקו אותי עד כדי גיחוך ההפגנות האלה

בעיקר שהסתתרו מאחורי השם"הפגנת פועלים"

איפה יש בכלל פועלים עבריים בארץ הזאת?

השתתפתי בעברי הסוער בכמה הפגנות כאלה

בימים הרחוקים שהייתי חבר בתנועת שמאל קיקיונית

שאני לא בטוח ששמה יאמר למישהו משהו

אני מניח שההשתתפות בהפגנות מהסוג הזה  היה המשך ישיר לנסיון פאטטי משהו

לגרום למעמד הפועלים (הישראלי) להתגאות שהוא כזה

לגרום לו להבין שהוא חוד החנית במהפכה העתידית

ויותר מכל חשבנו שהעיתון שאנחנו מוציאים

ומחלקים אותו בשערי מפעלים בשעה 6 בבוקר כשפועלים טרוטי עיניים

נכנסים לעבודה

יזיז להם משהו

לא הבנו אז מה שמבינים היום

שמעמד הפועלים  היה אז (ויותר מזה היום) טרוד בפרנסתו

לא עניין אותו שהוא "חלק ממהפכה כלל עולמית"

לא עניין אותו הדיכוי והכיבוש

הם רק רצו לעבוד

לעבור מדירת שיכון של 3 חדרים

לבית גדול יותר וזהו..

זה נכון גם לגבי ההווה

משום מה אני לא מקבל  שאי יציאה של המונים לרחוב

להתחבר לתנועה חוץ פרלמנטרית גדולה

שתזיז כאן משהו

מקורה באדישות

לא ולא

זה לא היה אז וזה לא היום

אנשים פשוט רוצים לשרוד

ומקום עבודתם(בהנחה שיש להם) הוא מקום שצריך לשמור עליו מכל משמר ולא להפגין נגדו

כי מי יפגין נגד מקום שנותן לו את מנת הלחם

אפילו אם היא נהייתה יבשה משהו..

לא צריך לומר שהתנועה  שהייתי חבר בה במשך פרק זמן לא ארוך התאיידה

מסתבר שגם "מהפכנים "לכאורה כמוני רצו לשפר את איכות חייהם

היום בדיעבד שאני מסתכל לאחור על הלהט המהפכני ש"תפס" אותי בשנות ה-20 לחיי

אני מבין שזה היה סוג של טרנד

המצחיק שלא ויתרתי על שרות מילואים

א.ב.של מהפכנים

אנטי צבא-מליטריזים-כיבוש וכו'

אין לי היום הסבר למה לא ניסיתי להתחמק משרות מילואים

יכול להיות שהחינוך בבית היה חזק מכל להט מהפכני

והחוויה של שרות מילואים בשנים ההם עם חברים

הייתה חזקה מכל בלבול ביצים סוציאליסטי

אחכ דעותיי התמתנו

ראיתי  לא אחת גם פאשלות בשמאל

והבנתי שכולם בני אדם

שכולם עושים טעויות

או גורמים לדברים להראות נכונים בכח

ופרשתי לחיי זהר "ריקים מתוכן" בתל אביב של שנות ה-80

אבל איזה כייף היה..

ה-1 במאי היום

פוסט של התחלת חודש

שכבר אמרתי שבסופו אחגוג שנה

אני מרגיש גאווה גדולה שאני כותב את זה

לא בגלל הוותק

כמו על ההתמדה בכתיבה.

כבר כתבתי בחיי במקומות שונים ברשת

אבל מעולם זה לא היה באינטנסיביות כזאת

עם אינטראקציה כזאת

של אנשים שמגיבים ותומכים ומשוחחים

רחל כתב לי בתגובה בפוסט הקודם שאני מכור

נכון

בוודאי שאני מכור

אני שמח להיות מכור למקום כזה

מקום שנותן לי space להיות אני

להסתכל על הפרטים הקטנים

להיות ערני כמו שדארלינג כתבה

ניסיתי למצוא כרזה של האחד במאי משנים עברו

כרזה של פועל עברי עם להט מהפכני שנושא בגאווה את הדגל האדום

אבל לא מצאתי

מילא..

 הלהט פחת

הסיבות לצאת לרחוב השתנו

גם אני השתניתי

שלא לומר התמתנתי

יאללה

נלך לעשות שוקו לילדים המתעוררים

איפה בעוד מקום תעברו ממהפכה סוציאליסטית לעשיית משקה בורגני

כמו שוקו?

הוא שאמרתי החיים האמיתיים

שתיהיה שבת טובה

נ.ב

בכל זאת מצאתי כרזה

שמייצגת כל כך את הניגוד בין ההווה לעבר

אבל זה מה יש חברים