הנה כמה עובדות חשובות בקשר אלי בהקשר לפוסט הזה:

אני לא איש של לילה,סופי לגמרי

לעומת זאת אני איש של בוקר,כמה שיותר מוקדם ואין לי בעיה עם זה

ב10 בערב העיניים מתחילות להעצם לי ואני רוצה לישון

אז לנוכח העובדות הקשות ש"זרקתי" בפרצופכם ודאי תתמהו איך זה שהסכמתי לצאת לבלות אתמול בערב.

ראשית לכל בואו לא נגזים

 לא הסכמתי,אלא חוייבתי

ושנית,זה היה הרבה דברים אבל בילוי  לא היה אחד מהם...

כל כמה חודשים מארגן הועד בארגון בו אני עובד ערב גיבוש

הנוסחה קבועה: מועדון או משהו בסגנון

קצת נשנושים

שתיה

קריוקי והופעה של זמר מזרחי מדרג שלישי רביעי

עד הפעם הזאת לא הלכתי לערבים שהתקיימו

לא ממש ענין אותי

ועם כל הכבוד,אם אני מוציא כסף על מועדון לפחות שאוהב את סוג המוזיקה שמנוגנת ומושרת שם

אלמנטרי , ווטסון,לא?

אבל אתמול שולב בערב הגיבוש גם חגיגת יום הולדת ליושב ראש הועד שלנו

ולזה לא יכולתי לומר לא

גם בגלל שמגיע לאיש שיבואו לחגוג איתו

וגם בגלל שהוא נשמה טובה שבאמת משתדל לעזור לכל אחד

היה לי ברור שאני מגיע

תחילת הארוע נקבע ל22:00.

בראבק ,מה יש לכם עם השעות האלה?

מה רע ב7-8 בערב?

פחות חושך?

יעשה אתכם פחות IN במקומותיכם אם ישמעו שהתחלתם ארוע ב8 בערב?

אז התכנסנו ב22:00

עד שמצאתי את המקום לקח לי 3 סיבובים סביב מתחם יד חרוצים בתל אביב

ועד שמצאתי שמחתי לראות שיש חניה ממש על יד המועדון

ולמה נראה לכם שהארוע התחיל ב22:00?

עד שכולם באו

עד שהתחילו לנשנש

עד שפה ועד ששם,ניהיה 11 בלילה

אחכ התחיל קריוקי

הכיוון כמובן מזרחי עמוק: תורכיה ושכניה

אני אישית לא אוהב את הסגנון אבל בסדר

אני אוהב את האנשים ואם הם נהנים,סבבה

התחיל להיות חם במקום

הסאונד היה מחריש אוזניים

אי אפשר היה לנהל שיחה בכלל

וככה סחבתי עד 01:00 בלילה שאז החלטתי שדי לי ומספיק לי

אני פורש

נפרדתי בתנועות שפתיים וידיים מכולם ושמתי פעמי עליז וטוב לבב לחניה

אבל הגעתי וחשכו עיני

האוטו הטוב שלי חסום על יד מכונית אחרת ואני לא יכול לצאת

רשמתי את מספרו של האוטו,חזרתי למועדון

פתק הועבר לזמר הבית של המועדון שהכריז בקול גדול

מכונית זו וזו שמספרה כך וכך חוסמת אוטו אחר נא לקום ולהזיז..

אף אחד לא קם

אני יוצא מהמועדון אל הלילה האפל והקר

מחפש את האחראי לחניון

הנ"ל מגיע,רושם את המספר ואומר לי בבטחון שכל מי שחונה כאן הוא מבאי המועדון שבו הייתי

הוא עצמו נכנס למועדון

ניגש לזמר הבית,נותן לו פתק עם המספר

זמר הבית ברגע שאפשר מקריא שוב את מספר הרכב וסוגו ומבקש להזיז

אף אחד לא קם..

אני ,קר לי,אני עייף ודי מיואש הולך לבחון את זירת החניה

שם מוצא שאם היונדאי אלנטרה שחונה במקביל אלי תיכנס קצת יותר אחורה אני אעבור בין האלנטרה לדייהטסו שחוסמת אותי מקדימה ואוכל סוף כל סוף לנסוע לבייתי

פתק נוסף שהעברתי לזמר עם מספרה של האלנטרה לא סייע גם הפעם

חוץ מהעובדה שלזמר קצת נמאס ממני..

כאילו אדוני,יש לי עוד מה לעשות כאן חוץ מלהקריא מספרים של מכוניות..

אוקיי ראבק,נראה אותך ביציאה הראשונה שלך אחרי המון זמן שלך יחסמו את החניה

לקצר סיפור ארוך

בסביבות 2 בלילה החל הקהל להתפזר

אני לוויתי כל אחד שיצא מהמועדון כדי לראות איפה הוא חונה

ואז מישהו שליוויתי אמר לי:  אבל הדייהטסו הזאת של יעקב...

אההה יעקב...ואיפה יעקב היה שהזמר הלחין את מספר האוטו שלו? אה???

יעקב חרש?

יעקב דפוק? יעקב בא בזריזות ראויה להזיז את מכוניתו ובנונשלנטיות גמורה הוא אומר לי שהאיש של החניון אמר לו לחנות  לפני..

מה אתה אומר...

ולי האיש של החניון לא אמר כלום

לי הוא נותן להסתובב למעלה משעה בקור כלבים הזה

בקיצור קיללתי נמרצות את יעקב

את בעל החניון

ואת המועדונים שנמצאים על הגדה המערבית של רח' המסגר ובין סמטאותיו

הלכתי לישון ב2 וחצי בלילה עפוף בעשן סיגריות

גרוני ניחר מהצעקות במועדון כדי להתגבר על הרעש האיום

ואוזני מצלצלות כאילו  יריתי בסוללת תותחים שלמה ללא אטמי אוזניים

ב7 בבוקר קמתי

לקחתי 2 ילדים לבית הספר ואשה לעבודה

חזרתי

לקחתי ילדה לבית הספר אחר

נסעתי לתל אביב לקחת את עיתון העיר ששומרים לי כל יום שישי

חזרתי,עשיתי קניות,קניתי בשר

העמדתי מכונת כביסה וגם מדיח

נחתי קצת,קראתי את עיתוני יום שישי

נסעתי שוב לחטיבה להחזיר ילדה מבית הספר

עברתי אצל דודה שולה לקחתי קובה ונסעתי להחזיר את זוגתי מעבודה

ב1:30 צנחתי למיטה עד 15:00 בערך

מאז אני ער וזוגתי ישנה

בטח ב22:00 יעצמו לי העיניים...

תיהיו טובים וערניים