הלו אמא  מזמן לא דיברנו.. את יודעת

סליחה שאני מטריד את מנוחתך וזה, אבל רציתי לעלות  מהאוב איזה עניין..

אני גם לא בטוח שתזכרי את העניין  שאליו אני רוצה להחזיר את שנינ ואליו

מתי זה קרה? בואי נראה

הייתי בכיתה ד' כלומר בן 9

מה הבנתי בגיל הזה ,אמא? מה חשבת שאבין כשסיפרת לי מה שסיפרת

אבל בואי נחזור לעניננו

באיזשהו שלב אני מניח שלקראת סוף הלימודים קראת לי לחדר שלכם

אבא בטח היה בעבודה

וסיפרת לי שבגלל הקשיים שלי בלימודים שאגב לא היו נוראיים

החלטתם להשאיר אותי כיתה

אתם החלטתם ,לא בית הספר ,שיהיה ברור.

לאט לאט חדרה אלי ההכרה  של מה זה אומר

וזה אמר הרבה אמא,אני לא ממש בטוח שחשבתם על הנושא לעומק

הייתי צריך להחליף חברים

כלומר לכל החברים שלי שהיו איתי בכיתה הזאת הייתי צריך לומר שלום

כי איך אסתכל להם בעיניים, הם עלו לכיתה ה'

אני הייתי  יוצא דופן,נכשלתי,אני נשאר כיתה

הם הרי לא יכולים להשאר חברים שלי:-))

אני זוכר שאחרי שעיכלתי את הבשורה התחלתי לבכות ולהשתולל שם בחדר השינה שלכם

אבל את היית נחושה: "יש לך בעיות ואנחנו מנסים להקל עליך ואולי שנה נוספת בכיתה ד' תעשה לך רק טוב.."

אוי אמא אמא ,זו הייתה טעות מאוד גדולה לעשות זאת

את יודעת כמה אנרגיה הוצאתי  בשביל להצטמק בכיתה החדשה

שלא ירגישו בי,שלא ידברו איתי

שלא יגידו אה..הוא..העצלן הזה שנשאר כיתה,זה, קוראים לו טליק

את יודעת כמה קשה להיות אוויר? וזה נמשך בערך עד סוף כיתה ח'

הייתי תלמיד רע,אמא לא למדתי,לא שמת לב?

השתדלתי לא להשתתף בשיעורים כדי שלא אטעה בתשובות ויצביעו עלי באצבע ויגידו

איזה טיפש ועצלן אני

למזלי אמא הייתי חמוד,לא מאיים והילדים בכיתה קיבלו אותי חברתית

הייתי בקבוצה שהייתה מקורבת למלכת הכיתה י'

ולכן הייתי בין הראשונים שהוזמנו למסיבות סלוניות בכיתה ח'

הכי נורא אמא היה כשחזרתי על כיתה ד',הרי למדנו מחוץ למתחם בית הספר

למדנו בבית הועד ברח' החלוץ ומעל הכיתה הייתה עליית גג לשם המורה אורה הייתה שולחת אותי כשלא הכנתי שיעורים או שלא ידעתי לענות על שאלות שלה

את יודעת אמא איזו השפלה זו הייתה בשבילי?

הרי הכל היה עוד טרי,נשארתי כיתה,הילדים לא ממש הבינו למה

ואז המורה הגדולה הזאת,אורה משתמשת בכל התותחים נגדי,כאילו הייתי אוייב הציבור

ושולחת אותי לקיטון הקטן הזה בעליית הגג כאילו להדגיש את  השונות שלי

שאז לא ידעתי מהי

לא,לא סיפרתי לכם אמא

לא ידעתי אז מה שאני יודע היום

והיום אשכרה היו קוראים לתופעה הזאת התעללות נפשית

כן אמא,אין שם אחר לתופעה

לא,אני כבר לא כועס עליכם

חשבתם שאתם עושים את הדבר הנכון

לא ידעתם מה זה לקויות למידה,אף אחד לא שמע ב1961 על תופעת הפרעת ריכוז וקשב

כולם זכאים,אין את מי להאשים..

גם לא את המורה אורה (שמבחינתי  יכולה  היום ליפול לג'ורה(מן חרוז שכזה) ,טוב אולי לא היום כי היא בטח בסביבות גיל 80 ולא נעים בגיל כזה ליפול לג'ורה אבל נקווה שעד גיל 70 היא נפלה..)

למרות שבשביל להיות  נחמדה לא צריך הרבה ולא משנה באיזה שנה אתה נמצא

אני מתפלא אמא, שלא לומר משתומם ,שלא לומר אפילו נדהם לפעמים מהעובדה שחשבתם שבגלל שאני לא מצליח בלימודים אני כשלון, כן.כן..זה המסר שהרגשתי מכם

שאחותי הרבה יותר טובה ממני כי היא מצליחה בלימודים ואני לא

הרי ראיתם שקראתי המון שהתענינתי בהמון תחומים שידעתי יחסית לגילי המון

אז לא הייתי מוצלח בחשבון

ביג דיל

למה לייחס לי טיפשות ועצלות?

את יודעת כמה שנים בכלל לקח לי להגות את המילה הנוראה הזאת? ט.י.פ.ש

את יודעת איך חרדתי מסטיגמת הטיפש?

את יודעת שנדחתי על ידי בנות שביקשתי מהן חברות כשהייתי בכיתות גבוהות יותר 

אומנם נדחיתי בעדינות,כולן הציעו ידידות כתחליף(יש לי עד היום פריחה שאני שומע את המילה ידידות,אבל זה באמת נושא אחר) 

כי מי תרצה להיות חבר של אחד שנשאר כיתה

ואחכ לקח לי כמה שנים להציע שוב? והיא הייתה בכלל משכונה אחרת בירושלים,כזא שלא הכירה את העבר שלי

בקיצור אמא,אם תהיי אמא בגלגול אחר

בחייאת,אל תעשי את אותן טעויות ,שנות ה60-70  עברו מזמן

אין היום מקום לטעויות כאלה,יאשימו אותך בהתעללות נפשית,יפתחו לך תיק במשטרה

יעשו לך בלאגנים

אז קחי מעכשיו טיפ,תהיי טובה וסבלנית,זה יחזור אלייך...:-))

אפילוג:

אני יודע שיש כאן חברים יקרים שקראו יותר מפעם אחת על עברי

אני יודע שמבחינתם זו טחינת מים

והתלבטתי אם לכתוב

הילד שהייתי ,דחק בי להוציא שוב את הדברים החוצה

לו אמא אחת חדשה לילד שסובל מהפרעת קשב ומלקות למידה תקרא כאן ותפנים הרי שהיה שווה

אמא שלי נפטרה באביב של 1969

אני די מתגעגע אליה לעזזאל