kuksta כתבה פוסט על החוויה שלה כבלוגרית

הפוסט שלה הוא הבסיס לנושא החם העכשווי שעיקרו מהו הבלוג בשבילי

האמת שכבר כתבתי כל כך הרבה פעמים על איך הגעתי לישרא

ומה  עשתה ועושה הכתיבה כאן שאין כל כך טעם לחזור על הדברים

אבל אם בכל זאת להדרש לאספקט אחד מתוך הרבים שכבר כתבתי עליהם בלי לגלוש לקלישאות אומר כך:

ב1982 עשיתי את סדנת ה-EST

הסדנה דומה  בתכנים ובמסגרת לכל סדנא אחרת שנחתה כאן בארץ אחרי האסט

ואני מניח  שכל מי שעבר סדנא דומה יכול להבין על מה אני מדבר

האסט או כל סדנא אחרת דומה,מאוד דומה לבלוג, לפחות לשלי

2 דברים עיקריים לקחתי מהאסט לבלוג שלי ואלה דברים שהבנתי אותם בדיעבד

זה לא שתכננתי שכך יקרה

ראשית ההרגשה שאני יכול לומר הכל כאן כי זהו באמת  SAFE SPACE בשבילי

ושנית שאני מקבל מהמקום המון כח

לשנות דברים

להשתנות בעצמי

לעשות הבדל

להתחיל תהליכים ולסיים אותם

ושנית זה הכח שאני מקבל מהכתיבה שלי עצמה וההארה שמגיעה תוך כדי עיבוד הדברים שעליהם אני כותב

 ומהתגובות של האנשים המגיבים אלי המאירים זוויות אחרות,תורמים מעצמם,מנסיונם,מהחום שהם,אתם משפיעים עלי

אני נמצא כאן 3 וחצי שנים,מהר מאוד הבנתי שלמקום,אם תרצו לכתיבה כאן

יש השפעה עצומה ראשית על עצמי

לא אתיימר לקחת אחריות על אנשים אחרים

המטרה שלי בהמצאי כאן הוא לעשות הבדל קודם כל בחיים שלי ושל משפחתי

ואם אתרום ולו כזית לאחרים,יצאתי נשכר

אני נתרם מאנשים אחרים כאן,בזה אין לי בכלל ספק

לא אזכיר שמות כי זה לא העניין

אבל יש כאן חבורה לא גדולה של אנשים שבפרוש אני נתרם על ידי נוכחותם כאן

ואת זה אני לא מקבל כמובן מאליו

אני מודה להם על היום שהכרתי אותם

עם חלק מהם זה  יצא מתחומי הבלוג

עם חלק עדיין לא,אבל גם זה יגיע אני מניח ,למרות שאני פוגש אנשים מכאן במשורה

וזה לגמרי בסדר בשבילי

הטיים בחר את כל הבלוגרים כאנשי השנה שלו

אני לא ממש יודע למה הוא התכוון בעשותו כך

אני רק יודע שכבעל בלוג אני  יכול לשנות את העולם מצד אחד

ומצד שני אני יכול לומר בבלוג שלי את הכל בלי לפחד שישפטו אותי על כשלונות עבר,על שטויות לכאורה שאומר או אמרתי לדעת חלק מהמגיבים,על שגיאות כתיב אפילו כי הייתי דיסלקט

ואני מחליף "עם" ב"אם" ועוד כהנה וכהנה

זה אני,זהו בלוגי (ואין בו דמוקרטיה אגב,,)

קוקסטה גרסה שהבלוג שלה זו היא

גם אני מרגיש ככה וביתר שאת ככל שאני נמצא כאן יותר זמן

ו"להיות טובים" זה אולי נשמע קלישאה ,אבל זה ממש לא