איש של אנשים אני
ותחושות
גם אם לא תמיד אני מבין
אני בעיקר מרגיש..
בגלל הפרעת הקשב והריכוז הבלתי מאובחנת שסבלתי ממנה בילדותי
ושלא טופלה
לא הצלחתי בלימודים
נגררתי עד כיתה י'
אחכ אמא שלי כאמור נפטרה
ואני נפלטתי למן חלל ריק כזה
לא היה מי שיתעניין
לא היה מי שידחוף ללמוד
ואני לא ממש רציתי
אבל קראתי ספרים
כל הזמן קראתי
כבר אמרתי שהייתי פריק של ספרים
אבל גם בלעתי בשקיקה ספרי היסטוריה
וגאוגרפיה
וספרים היסטורים
וצברתי ידע כללי רב מאוד.
לא למדתי לימודים גבוהים
התקבלתי ללימודי צילום בני יורק על סמך עבודות שהגשתי ולא על סמך תעודות כאלה ואחרות
יש כאלה זה לא נחשב בעיניהם
וזה בסדר
גם אבא שלי התקשה לקבל את העובדה שאני עובד וכל אחי ואחיותי
בעלי תארים כאלה ואחרים
אבל גם הוא השלים עם העובדה הזאת בסופו של דבר
אחרי שהוא ראה כמה הצלחתי בעבודתי
אחכ הפסקתי לעבוד בקולנוע
כאמור רוויתי
ועייפתי
ורציתי לעשות שינוי בחיי
אחרי שכשלתי בעסק שאליו הצטרפתי (ושילמתי על הלימוד הזה בריבית דריבית)
רציתי לעבוד עם אנשים
אמרתי
איש של אנשים אני
ותחושות
ואני עובד כ10 שנים עם אנשים
ונהנה מכל רגע
מה גם שהעבודה הזאת (שפעם אכתוב עליה)
נותנת לי הזדמנות להיות עם ילדיי
אני לא מעלה על דעתי היום להיות איש שעובד מצאת החמה עד
סוף היום ומגיע בערב לתת נשיקת לילה טוב
אני לא עבד של קריירה
ולא של כסף
הייתי
ולמזלי ולשמחתי הייתי רווק אז
היום אני יכול להעריך הרבה יותר את המושג משפחה
וילדים
עצם היותי בבית מהצהריים
שותף מלא בגידולם
(עכשיו אני שותף קצת יותר אבל זה רק בגלל שזוגתי לומדת)
ממלא אותי אושר
אם לחזור לרגע לסוג עבודה שאני עובד בה
רוב היום אני בחוץ
מתעסק עם אנשים
במן צורה של נתינה
שספק אם הייתה יכולה להתקיים בעבודה הקודמת שלי
שם שמים את האגו לפני הכל
היום האגו הוא לא העיקר
הוא בעצם בכלל לא קיים
כי לא צריך אותו
איש של אנשים אני
ותחושות
ומילים
גם אם לא תמיד אני מבין את כולם
שדות חבר שלי לימד אותי כמה שיעורים בימים האחרונים
בזכותו אני לא מתבייש כשאני לא מבין
הפרעת הקשב והריכוז
הדיסלקציה והדיסקלקוליה
כנראה ילכו איתי לכל מקום שאלך
אבל הפכתי אותם לחברים שלי
לא לאויבים
הם כבר לא משהו שהולך נגדי
הם איתי
ואני תסלחו לי מחבק אותם
ומקבל את הקושי שלי באהבה
זה נשמע נורא מוזר אני יודע
גם לי לפעמים זה מוזר
אבל אני מתגבר...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
