אני מתלבט אם להכריז על  הפוסט הזה שאני כותב כ COMEBACK של  פוסט שבת..

מצד אחד זו הייתה מסורת יפה לכתוב כל שבת בבוקר פוסט

לדעת שיש אנשים שערים בשעה הזאת (אמאזונה,חבצלת שולה + מיצי ורמה ומעבר לים שצ"ה ועל עצמי) וישמחו להגיב

אבל מצד שני,אתם יודעים לפעמים מסורת הופכת לנטל

וכשחליתי ונכנסתי ל"נבצרות זמנית" מבחינת כתיבת פוסטשבת פתאום קלטתי שאני לא צריך לכתוב אם אני מרגיש שהכתיבה היא נטל

זה בוודאי לא אמור להיות ככה

שמתי לב  שמיעטתי לכתוב החודש בכלל

בהתחלה כמובן בגלל חוסר יכולת אבל אחכ היה לי בסדר להוריד קצב

גם של כתיבה,גם להגיב אצל אחרים

 הייתה לי הרגשה במשך המון זמן שיש ציפיות ממני

ושאם לא אעמוד בהם משהו "רע ונורא יקרה לי"

העובדה שחליתי הגנה עלי לכאורה,היה לי תרוץ טוב למה אני לא כותב ובעיקר למה אני לא מגיב

ותחת העובדה הזאת גם הפסקתי לכתוב פוסט שבת שבעצם הפך לסוג של נטל אבל "אם יש ממני ציפיות לכתוב

אז אני לא יכול לשבור את הכלים,זה לא ראוי" :-))

אנשים שלא מכירים אותי ויקראו את הפוסט הזה ספק אם יבינו על מה אני מדבר

כי אתם יודעים איך זה,הארה מתפתחת,אצלי לפחות תוך כדי דיבור או כתיבה

תוך כדי עיבוד הדברים בראש הדברים מתבהרים

פתאום אני קולט שעשיתי כך וכך כדי לרצות,להגדיל מעגל קוראים,חס וחלילה לא לאבד מינויים

שחס וחלילה לא יפסיקו לאהוב אותי

כי אם יפסיקו לאהוב,אני אמות (לא אמות מוות אמיתי,אלא  מוות אתם יודעים נו..)

בקיצור צריך לחזור לבסיס

צריך לכתוב נקי ואמיתי

אז זה לא יחשב פוסט COMEBACK כי  בעצם אין  COMEBACK לפחות עד שההרגשה שבו כתיבת פוסטשבת הוא לא נטל

אבל זה בהחלט יכול להחשב פוסט ניקוי שולחן

פוסט שבעקבותיו אחזור לספר על ההרגשות  שלי בלי  להחביא אותן

ובלי להסתתר מאחורי כתיבה של פוסטים על נושאים נורא כלליים ודיווח על מה שקורה בארץ ובעולם

זה בסדר לכתוב כאלה,אני לא אומר

אני רק אומר שבשבילי זה לא טבעי ואני צריך לחזור ולכתוב איך שמרגיש לי

אוטוטו מסתיים לו האפריל הזה

יצא חודש על הפנים מכל הבחינות (חוץ מהיום הולדת של גם אמא,אור באפילת החודש הזה:-))

אבל הנה הוא מסתיים לו

ומתחיל  מאי שבסופו אני חוגג 4 שנים !

ואולי אך סמלי הוא שבחודש שאני חוגג 4 שנים באמצעו מתחתנים 2 בלוגרים שהכירו אצלי בבלוג !

אתם לא ממש מכירים אותם גם כי הם ותיקים וגם כי בעצם מאז שהם יחד הם די הפסיקו לכתוב

בקיצור זה שאני  שושבין  בכיר לזוגיות הזאת זה ממלא את ליבי גאווה ושמחה

אני מקווה שבמאי נמצא זמן  לצאת לסוף שבוע בצימר ההוא במושב שואבה

אנחנו זקוקים לחופש הזה,לביחד למנוחה

מבחינת בריאות אני ממשיך במגמת התאוששות והתחזקות

אני מניח שזה יקח עוד קצת זמן

תיהיו טובים רגישים ותשמרו על הבריאות