אני מנסה להזכר בלג בעומר של ילדותי ואני לא ממש מצליח
אני זוכר שהיינו אוספים קרשים ובונים מדורה גדולה שבראשה היינו שמים בובה שלפעמים קראנו לה היטלר,לפעמים נאצר ולפעמים איזה צורר אחר שביאס אותנו באותה תקופה
היינו מביאים כמובן תפוחי אדמה
המהדרין היו מביאים גם בצלים
אף אחד לא שמע על המאכל החנוני הזה מרשמלו שנפוץ עכשיו במקומותינו
אני בכלל לא מבין איזה טעם יש לו שמשפדים אותו ושורפים אותו
כשבגרנו התחלנו לעשות ליד האש ממש סוג של מנגל
בשר,חומוס טחינה,פיתות ושתיה
אבל באיזשהו שלב ל"ג בעומר התחיל להיות פאסה והמנהג הופסק.
כשאתה רווק אתה לא מעלה על דעתך שכל החגים שחגגת כשהיית ילד יחזרו אליך כשתיהיה הורה
אתה לא עושה את הקישור הזה
וזה בא אליך בבום , בדלת האחורית או הקדמית.
בגן הילדים שאליו אתה שולח את בנך יחידך..
ואתה לא יכול לא לעשות את הדברים כי לא מתחשק לך ילדים הם נורא לא ציניים
(צריך גם לומר את האמת שנורא כייף לראות את ילדך הקט עושה את הדברים,משתלב וכאלה)
יש חג,צריך לחגוג אותו,אין קונצים חביבי
הגננת אמרה
הגננת היא סגנו של אלוהים לצורך העניין
תזלזל בגננת אתה פותח פתח להדרדרות כללית
ובסוף תיפול לידיים של וינוגרד,ככה זה מתחיל :-)
כשהילד גדל קצת והוא כמו בני הצעיר עדיין בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי
הגננת מתחלפת במורה שמטילה על ועד הכיתה לאסוף 10 שקלים מכל ילד כדי שהועד יקנה אוכל (בדרך כלל לחמניות,נקניקיות,קטשופ לא לשכוח וטרופית)
האבות מביאים בערב המדורה קרשים
צריך לומר שלג בעומר בגיל הזה נחגג כאמור יומיים שלושה לפני המועד המקורי
כדי שההורים יוכלו לעמוד במעמסה
ההורים מביאים את כסאות הפיקניק מהבאגז' של האוטו,העצלנים מביאים שמיכה שאחרי חצי שעה כואב להם בטוסיק
ואז מדליקים את המדורה
בהתחלה כל הילדים סביב האש
מתלהבים,מוסיפים זרדים,קרשים
מוזהרים חזור והזהר על ידי ההורה התורן להתרחק מהאש ואחרי רבע שעה מאבדים עניין ומחפשים עיסוקים אחרים
ההורים יושבים משועממים פחד מול האש,מקווים שהיא תדעך שיוכלו לשים את תפוחי האדמה,אבל ברגע שהיא דועכת ומפיחה תקווה שאוטוטו זה הולך להסתיים בא איזה ילד וזורק לאש מזולה שלא שמנו לב אליה
עוד קרשים..
נו שוין אנחנו נאנחים,ניתן לעניין עוד שעה
שמתם לב שהרב במדורה הם אמהות? יש נורא מעט אבות
בדרך כלל הם מתעסקים עם הדלקת האש ואחכ בקטע של תפוחי האדמה
למה באים כל כך מעט אבות? למה האמהות נשלחות למערכה?
אני נורא השתעממתי,הילד היה עסוק בלשחק עם חבריו
הוא עצר לידי רק כדי לבדוק אם אני נוכח ולא הברזתי
והאמת שלא ממש התחשק לי לפצוח בשיחה עם הורים אחרים
גם לא ממש היה לי על מה
זוגתי הטובה שהתאוששה מהרגשתה הרעה הבינה כנראה בחושיה החדים ש"יותר עדיף" שתבוא להחליף אותי
וככה פרשתי לפני הסוף
כשאנחנו היינו ילדים ורצינו לכבות את המדורה היינו עושים "כיבוי פלמ"ח"(לעשות פיפי על המדורה:-))
כאן נתנו לאש לגווע וסימו בכמה ג'ריקנים של מים
הערב חברים המנה העיקרית של החג הזה
אני כבר התחלתי לכבס כי אנחנו מוזמנים בצהריים ליום הולדת של הילדים של גיסי וגיסתי באיזושהי גינה עלומה בין ראשון לנס ציונה
אני ממש מקווה שלא יהיה חם מידי
תיהיו טובים ורגישים