יש לי מעצור כתיבה,נשבע לכם

לא יוצאים לי פוסטים נורמלים,ואם להיות מדוייק יותר,לא יוצאים לי פוסטים בכלל,אתמול ושלשום התחלתי לכתוב ולא הצליח

נכון,פה ושם הגיג,כאן שם הארה בגין המצב: הפוליטי,הכלכלי,העולמי,הספורטיבי

אבל שום דבר שיש בו בשר

שום דבר "לכתוב עליו הבייתה"

וכל זה קורה 6 ימים לפני שאני חוגג 4 שנים להמצאותי כאן

כל זה קורה שמספר המנויים הולך וגדל (לא אומר כמה מחשש לעין הרע,טפו טפו טפו,מלח מים מלח מים)

אז מה קורה כאן?

רטורית,שאלה רטורית לגמרי,לא צריך לענות !!!

אני מת על אלה  שכשאתה כותב משהו שהוא ברור מאליו ,יש להם גם תשובות נורא ברורות: תרגיע,זה זמני,זה חולף אתה עוד תחזור למלא דפים

אל תדאג זה יחזור אליך זו תקופה...

או המחמירים שמכניסים קללה: מה אתה דפוק? אידיוט?זה קורה

או אחרים: מה,אתה בן 54 ויש לך בלוג???

לא הוא לא שלי,אני פסבדון של ביבי :-))

ראבק,אני יודע את כל זה (בסדר,אבל מה אתה רוצה שיגידו לך שאתה כותב שיש לך מעצור? שתשים שמן ברקס???)

כך או כך נתגבר על המעצור והכתיבה השוטפת עוד תחזור ובגדול...

אתמול הוקרן סרט מאלף של אריק הניג  שנקרא פרס -רבין.

על המאבקים בין רבין לפרס  בשנות ה70-90 ולפני זה

מכיון שאני זוכר את המאבקים האלה,היה מרתק לצפות

תובנות  על הסרט יובאו אגב בנפרד

מחר בערב מתחיל  הרולאן גארוס- אחד מארבעת הטורנירים החשובים בטניס העולמי

יקירי הבלוג:שחר פאר.דיויד נלבנדיאן,מרקוס באגדטיס יזכו לסיקור ואצבעות תוחזקנה לנצחונם

אם מארט סאפין משחק גם הוא יקבל עידוד

הגירו האיטלקי לדעתי בסטייג 10

ואני מחזיק אצבעות לסן אנטוניו בגמר המערב ולקליבלנד במזרח (כדורסל אמריקאי)

תהיו טובים ונעימים לסביבה