קצת "חומר קריאה" למי שיש גם זמן פנוי וגם לא מת לראות את אהוד ברק מנצח בסיבוב השני.

העניין שאיילון לא יותר טוב ממנו בהרבה

ומכיון שכך  אני את האפיזודה הקצרה שלי (הצבעתי לראשונה בחיי למפלגת העבודה בבחירות האחרונות  בגלל עמיר פרץ שאגב אני עדיין חושב שהוא יותר טוב מ2 הגנרלים שעלו לסיבוב השני) עם מפלגת העבודה סיימתי.

אצא שוב לשדות הצייד הנצחיים "ואצוד" מפלגה או תנועה שמתאימה לדעותי

אם היה אפשר לבחור ב"פרטים" מתוך מפלגה הייתי הולך עם שלי יחימוביץ למרות שגם לה יש מעידות כאן ושם

אבל באג'נדה החברתית שלה ,במלחמתה לשינויים בחוק ההסדרים הדרקוני בעמידתה האיתנה נגד פיטורי עובדים היא הכי קרובה לדעותי

אבל כאמור אי אפשר.

אבא שלי היה  כמוני בקטע הזה או נכון יותר לומר אני למדתי ממנו ואני משתדל לעשות כמוהו

(שבסופו של דבר ברור שזה מהלך נאיבי להחריד אם מסתכלים על זה במבט מפוכך)

הוא תמיד חיפש איש או מפלגה  שיהיו אנשי סרגל

שלא יזגזגו,שלא ימצמצו מול תאוות שלטון,שלא ירוצו לממשלה בגלל כיבודים כאלה ואחרים

אבל אז היו ימים אחרים, ימים שבהם המילה אג'נדה לא הייתה מילה גסה ושחוקה

וכלנטריזם היה רק איש שקראו לו רחמים כלנטר מעיריית ירושלים(מי שלא יודע,האיש עבר מסיעה לסיעה בגלל הבטחות להטבות או לתפקיד יותר חשוב ועל שמו נקראת התופעה של אי נאמנות לסמל ומפלגה)

בזמנו של אבא היה עדיין חזון רומנטי

שחיתות הייתה מילה גסה

וסוף הכיבוש נראה באופק

לא צריך בכלל לומר שהיום 40 שנה אחרי מלחמת ששת הימים שום דבר טוב לא נראה באופק

בטח לא הכיבוש

האמת שלא התכוונתי שיצא פוסט ארוך שכזה

ולא נחשיב את זה פוסטשבת רישמי

אז שתיהיה שבת טובה

כביסה,והרבה היום...