עוד שעה אנחנו  נוסעים לארוע

הפעם ארוע מרגש

בר המצווה של א.בנם האהוב של גיסי וגיסתי האהובים

ואנחנו מתרגשים כאילו הוא בננו שלנו.

אני  גאה לומר שכתבתי(במו ידי) את כל הנאומים לארוע

הנאום של הילד לאורחים,הנאום של ההורים לילד (שבנאום הזה מגיע גם קרדיט על רעיונות טובים לידידי ביים)

ואת נאום המתנות נקרא לו,נאום שמלווה חלוקה של תשורות  קטנות עם כמה מילים מלוות של  ההורים לילד

הטכס הזה בא במקום טכס  מרגיז של הדלקת נרות על ידי בני המשפחה השונים.

כאן נחסך ארוע טראומטי בחיי המשפחה הישראלית

ובמקום זה רגע אינטימי בין ילד להוריו.

כמובן שההורים הוסיפו משלהם על הבסיס שכתבתי ויביעו  במילים   שלהם את הרגשתם.

הכוונה שלי בעיקר להוציא  מהארוע את ענין הדיקלום האוטומטי אני קורא לזה

שבו הבן וההורים מדקלמים נוסח ידוע מראש ונשמע די אותו דבר אצל כולם מבחינת "מודה אני להורי ומורי שהביאוני עד הלום" ואני גורס שאפשר לומר את הדברים האלה בצורה שונה ויפה יותר

וכך ניסיתי לעשות

אני מצטער שאני לא יכול לעלות לכאן את הדברים

ודאי תבינו שלו רק בי היה מדובר לא הייתה בעיה אבל כשמדובר על אנשים אחרים שלא ביקשתי את רשותם,זה קצת בלתי אפשרי

הארוע מתקיים בחוף פלמחים במסעדה על קו המים והוא מתחיל יחסית מוקדם כדי לכלול בארוע את השקיעה.

באשר למזון,אני לא דואג ,יהיה שם מכל טוב הארץ ויהיה מה לאכול...

זהו,מתחיל גם אוגוסט,חודש שני לחופש הגדול,הוצאות של חזרה לבית הספר ועוד ארוע במשפחה ב9 לאוגוסט

שיקבל גם הוא חשיפה  כשנגיע  לתאריך

תיהיו טובים ונחמדים