עוד ארוע קטן,ממש קטנטן  שלא לקחתי אותו בחשבון יגיע בשבת הקרובה.

שבת חתן כמובן

והמשפחה הגדולה והתומכת שלנו  תתייצב כמובן בבית הכנסת,אור ליום שבת.

הפעם אני מתכוון לחרוג מהמשמעת הסיעתית ולא ללכת לבית הכנסת

אין לי מה לעשות שם

אני לא מכיר את התפילות,אין לי טלית ובדרך כלל נותנים לי אחת שאני לא ממש גם יודע איך לשים אותה

ובכלל לשבת 3 שעות בבית הכנסת בלי להיות פעיל,זה תענוג קטנטן

אז כבר הודעתי לזוגתי שאבוא  לשבת חתן בשבת אבל אלך ישר לבית הוריו של החתן ולא לבית הכנסת

וככה כולם יהיו מרוצים

אתמול הייתה חתונה,הבן של גיסתי התחתן באולם בפאתי בנימינה.

תשמעו,לא פשוט לצאת מגוש דן ביום חמישי בערב,ממש לא פשוט

דרך שלוקחת 3 דקות מהיציאה מאזור עד צומת השבעה ועליה לכביש מספר 1 לכיוון ירושלים(תיכף נסביר את ההגיון)

לקחה אתמול ב6 וחצי בערב כמעט 20 דקות !

שלא לדבר  שלהכנס לכביש 4 היה כמעט בלתי אפשרי.

אני בחרתי לנסוע לכיוון ירושלים עד מחלף בן שמן ושם לעלות צפונה על כביש 6

החלטה שהתבררה כמצילת חיים

לבד מהקטע האחרון בין בקעה אל גרביה והיציאה מכביש 6 בעירון ששם הייתה תאונת דרכים הנסיעה הייתה חלקה.

חלקי משפחה אחרים שיצאו בערך באותה שעה כמוני נתקעו בפקקים על כביש גהה(כביש 4) והגיעו חצי שעה אם לא יותר אחרי

היו גם כאלה שנסעו על כביש 6 אבל כשפנו שמאלה לכיוון חדרה ,המשיכו בלי לדעת עד לכניסה לכביש 4 צפונה בשעה שבקלות יכלו לקצר את הדרך ולהכנס מהכניסה של מחנה 80,לחתוך את פרדס חנה ולהגיע לבנימינה בלי לחצות את מסילת הברזל שגורמת לחציית בנימינה לשתיים ולכל כך הרבה פקקים.

אגב בחזרה,נסענו צפונה עד זכרון,ירדנו לצומת פארדיס ונכנסנו  לכביש החוף כולל תיקוני דרך בהרצליה שלא היו נוראיים,תוך שעה ומשהו הגענו הבייתה.

עד כאן דיווח על התנועה:-))

היה ארוע נחמד

אוכל טוב( היה אפילו סושי שכמובן לא נגעתי בו),אנשים נחמדים  ושום דבר לא היה מוגזם שם

מה שכן היה להם דיג'יי מצויין !

פעם ראשונה בארוע שאני עומד ליד עמדת הדיג'יי כל כך מרותק.

אני לא מבין בזה כמובן שום דבר.אין לי מושג  קלוש באומנות הזאת

אבל היה פשוט מרתק לצפות בעבודה שלו

עד כדי כך מרתק שבאיזשהו שלה מחאנו לו כפיים,על וירטואוזיות בעיקר.

הוא גם לא דיבר הרבה,אמר בקיצור רב את מה שצריך להאמר בארועים כאלה

לא ניסה לגנוב את ההצגה,לא ניסה להיות חיים יבין,לא ניסה להיות מה שהוא לא.

והוא שם מוזיקה נהדרת לריקודים לטעם אחדים מאיתנו הוא הגזים במוזיקה מזרחית אבל אני מניח שההוראה הייתה של בעלי השמחה ולא יוזמה שלו.

הרבה ריקודי שורה

כמעט הכל מוזיקה ישראלית אגב

והלהיט : שיר הדאנס המכונן של דנה אינטרנשיונל,ידידי טין טאן

גאון מי שחיבר בין המילים של מרים ילן שטקליס למילים האחרות בשיר ועשה מהכל רה מיקס מדהים ואחלה שיר דאנס

פשוט גאון.

אני לא ממש יודע למי לייחס את הנטיה להשאר בארוע כזה עד הסוף הסוף.

כבר 1 בלילה ראבק,המלצרים הרוסים,בואו נלך ניתן להם לישון,הילדים של המשפחה נרדמים כבר על הכיסאות

חלאס הבנו,אתם משפחה תומכת,אתם נהדרים,תזכו בפרס ישראל על תמיכה  ועזרה למי ממשפחתכם אבל יש עוד שעתיים של דרך,תנו לנסוע הבייתה,מיצינו לגמרי את החוויה.

אגב אני מוכרח לספר עוד אנקדוטה קלה ותסלחו לי אם היא תשמע קצת גזענית.

יש נטיה (שוב ההתחלה הזהירה הזאת שלא להכפיש את כל עדות המזרח,אחכ יקללו אותי "ללא שמים" ויגידו שאני שונא מזרחיים,אז אני כבר אומר,אני לא שונא מזרחיים בכלל ,נהפוך הוא,שלא לדבר שילדיי חצי מזרחיים אבל זה לא סותר את העובדה שיש להם מנהגים שאני לא תמיד אוהב.

אז הנה הסיפור:

הייתה חתונה אתמול,הרבה כסף הושקע בה

גיבורי הערב ללא ספק הם החתן והכלה

אבל אצל עדות המזרח יש מנהג שנקרא לו : מנהג "על הדרך"

על הדרך לדודה של הכלה יש יום הולדת,נציין את הארוע

על הדרך לבת של אחי הכלה יש יום נישואין,נציין את הארוע גם שלו וגם לו נביא עוגה.

מה הקטע שלכם ראבק?

נדמה לכם ששכחו אתכם? שלא ציינו את יום ההולדת שלכם,ממש בעיה שלכם!

תפתרו אותה בחוג משפחתכם המצוצמם,באנו לשמוח בארוע של החתן כלה

לא מזיז לי שדוד חיים חוגג 60 והבן של יצחק התגייס לשק"ם. שיהיו בריאים ויחגגו בצנעה בבית

זה לא ארוע שלכם, אתם לא הגיבורים הראשיים בו,מה פתאום שייצינו את יום הארוע שלכם כשתשומת הלב צריכה להיות מופנית לחתן כלה?

אז תמיד יש את אלה שיגידו,עזוב,למה להתקטנן,כולה 3 דקות ,טכס קטן,נותנים עוגה מחיאות כפיים והבייתה

למה לעשות עניין

אז אני מסרב  לחשוב שזו התקטננות,זה לא ולא צריך לערבב ארוע בארוע 

ולמה אני מספר לכם את כל הסיפור הארוך והמייגע הזה,הו,כי אתמול דווקא היה סיפור.

מעשה שהיה כך היה:

לבני הצעיר הייתה שלשום יום הולדת 9 (תודה תודה לכולם).

בלא ידיעתי הלכה דודה שולה לאמא של הכלה (גיסתי) וביקשה ממנה שתגיד לרב המלצרים שבהפסקת המנה העיקרית יגיש לילד עוגה כדי לציין את יום הולדתו

(אם היו מיידעים אותי,הייתי מסרב למחווה הזאת בתוקף,הילד חגג עם משפחתו את יום הולדתו,יחגוג בימים הקרובים עם משפחתו המורחבת,למה צריך לתת לו עוגה בארוע לא שלא????)

העניין הסתבך מעט כשחבר של גיסתו של גיסי(מסובך,אבל תעזבו כרגע) שמע שנותנים לילד עוגה,הלך לרב המלצרים   ואמר שגם לחברה שלו שהיא גיסתו של גיסי יש יום הולדת והיה נחמד אם גם היא תקבל עוגה..

רב המלצרים שהופתע מהעובדה שיש 2 חתני משנה לארוע ויש לו רק עוגה אחת

חילק את העוגה שדודה שולה ארגנה ונתן חצי לילד וחצי לגיסה של גיסתי ,על זה היו אומרים הזקנים המרוקאים:

וואו וואו (לקרוא במבטא המתאים)

 דודה שולה רתחה

הילד נעלב,מה זה חצי עוגה?

והתחיל איזה  בלאגן קטן שבסופו הוחזרו החתיכות החסרות לעוגה המקורית והילד קיבל את כל העוגה ובא לציון גואל.

ואני שואל בשביל מה? בשביל מה כל הסמטוחה הזאת?

איזה מן מנהג מטומטם זה לציין ארועים של אחרים בארוע  של מישהו אחר

ולא נדבר על המנהג הזה של לקחת בסוף הערב את אוגדני הפרחים מהשולחנות

הלו,מה קרה?אין לכם 10 שקל לזר? או שזה מנהג עירקי עתיק למזל

בקיצור,היה נחמד,הגענו הבייתה ב2 וחצי בלילה

ועד עכשיו כולם ישנים(0955 בבוקר)

מישהו צריך לעשות קניות לשבת,לעשות כביסה,ללכת לספריה,לירקן

 מי ילך?  ג'ידי?

נו,אז קמתי כבר ב7 בבוקר,כבר העמדתי מכונה ותיכף  אצא לקניות

תיהיו טובים,רגועים ואופטימיים