אני מצוי בהתלבטות קשה
כמה ממה שאנחנו כותבים כאן יכול להשפיע החוצה?
האם הבלוג שלנו הוא רק לכתיבת הגיגים למיניהם
לקבלת תגובות? לחיבור בין אנשים שלא מכירים אחד את השני?
פעם כבר העליתי את הסוגיה הזאת
פעם מזמן.
אני טענתי
שלמרות הקהל המצוצמם שקורא כאן (בישרא)
למרות שסוג האוכלוסיה שנמצאת כאן היא בעיקר אוכלוסיה מהמעמד הבינוני
אנשים שעובדים ומתפרנסים
שאין להם זמן כח וחשק לשינויים דראסטים בחיים שלהם
אף אחד לא יצא מהבית להפגנות ארוכות
אף אחד לא ישבש את חייו למען מטרה
כי הוא ומשפחתו יפגעו כלכלית
ישרא הוא מיקרוקוסמוס של עםישראל (לשמחתנו או לצערנו)
אנחנו קוראים עיתונים
שומעים רדיו
ורואים טלויזיה
כולנו מצקצקים בלשוננו
כשאנחנו פוגשים בעוולה
ואולי מפנים את תשומת ליבם של הסובבים אותנו כשהעוולה גדולה יותר
אבל לא נקום ונעשה למשל את מעשה ויקי כנפו
שעזבה את ביתה
את עבודתה
ושבתה שביתה ארוכה וממושכת שבסופו של דבר אולי הביאה למודעות שלנו בעיה
אבל לא פתרה את הבעיה וכפי שאנחנו יודעים
נפגעה בעצמה וחזרה לבייתה חפויית ראש
כל ההקדמה הארוכה הזאת באה לומר דבר אחד
אנחנו יכולים לכתוב כאן על עוולות כאלה ואחרות
אנחנו יכולים להציע הפגנות כאלה ואחרות
נגד המשטר ובעדו
הכח שלנו להזיז דברים הוא די אפסי
וזה מאוד עצוב
מעבר לכתיבה היום יומית
לקבלת תגובות וכו'
הייתי רוצה שהבלוגים יעשו הבדל
יתרמו במשהו למישהו
ישנו חיים של מישהו אפילו בקצת
יש עניין אחד שמוציא אותי מדעתי בכל פעם שאני שומע עליו
ואין לי יכולת לעזור
גם בגלל שאני כמו כולכם
אדם עובד שלא יכול להחסיר יום עבודה
שעסוק בהשרדות כלכלית
שנח לו לקטר מכורסתו מאשר לקחת סיר ומחבת ולשבת מול הכנסת
ימים כלילות
אבל אם נחשוב על העניין
הרי שזה מה שהיה צריך לעשות
כי הגיעו מים עד נפש
עובדי רשויות מקומיות לא מקבלים שכר !
כבר הרבה זמן
אנשים על סף יאוש
אתמול שמעתי איש בשם אברהם קריספין ממנחמיה
שעלה לשידור אצל נתן זהבי ובהתחלה בכלל לא יכול היה לדבר
הוא נחנק מבכי
מבושה
מכעס
המסר העיקרי שלו היה:
אני לא מבקש מה שלא שייך לי
אני מבקש את מה שמגיע לי בדין
משכורת
כולה משכורת
תארו לעצמכם אנשים יקרים מה היה קורה אם לא הייתם מקבלים שכר חודש אחד..
גם אתם וגם בני ובנות זוגכם
ועכשיו תתארו לעצמכם שלא קיבלתם משכורת
חודשיים
שלושה
ארבעה
וכן הלאה....
תדעו לכם שיש מאות אלפי אנשים בישראל שלא מקבלים שכר
בלוד
בקרית עקרון
בקרית גת
בחצור
בקרית שמונה
במועצות מקומיות ובמועצות אזוריות ערביות
תגידו
נראה לכם שאם לא הייתם מקבלים משכורת חודש-חודשיים-ארבעה חודשים
הייתם נשארים לשבת בשוויון נפש בבית?
או שהייתם מארגנים את חבריכם לעבודה ועולים על הכנסת
לא מפגינים מולה
עולים עליה
כי מה זה משנה אם אתם עוברים על החוק?הרי מי שהלין את שכרכם
עבר על החוק מזמן
ולא רק שעבר גם מצפצף על החוק
כבר יותר מבית משפט אחד קבע שהלנת שכר הוא פשע שמאסר בצידו
רק את מי תכניס למאסר? את שר הפנים הזחוח?
את שר האוצר שאין לי מילים כדי לתאר אותו?
את מי?
ואם יקח איש כמו אברהם קריספין ממנחמיה מאג
ויעלה על הכנסת ויתחיל ביאושו לירות לכל עבר
כי נגמרו לו הפתרונות שהוא מצא לדאוג לאוכל למשפחתו
כי הוא כבר גמר את חסכונותיו
כי כבר לא נותנים לו הלוואות בבנק
ואתמול גם לקחו לו את כרטיס הויזה שאיתו עדיין קנה
מה הוא יעשה עכשיו?
נסעתי באוטו ובכיתי יחד עם אברהם קריספין ממנחמיה
חשבתי
מה אפשר לעשות לטובתו ולטובת אלפי אנשים שלא מקבלים משכורת
אני לא יכול לתת לו כסף כי אין לי
אני לא יכול לצאת להפגנות כי אני עצמי עסוק כאמור בהשרדות
אם כל אחד שקורא כאן ידבר על הנושא של עובדי הרשויות שלא מקבלים משכורות עם עוד 2-3 אנשים מחוץ לישרא
תגבר המודעות
עם ה2-3 אנשים מחוץ לישרא ידברו עם עוד 2-3
עוד אנשים יהיו מודעים לעוול
הועלתה הצעה
לשלוח מייל מחאה למשרדי הפנים והאוצר
רצוף בזה
ברשימות בצד כתובות האימייל של הגורמים הרלוונטים
אנא
שכל אחד שחושב כמוני
יכתוב לשר האוצר
למנכ"ל משרד הפנים
הרי אם לא ננסה
כלום לא יקרה
אין לי פתרונות יצירתיים יותר
ואני לא רוצה להצהיר הצהרות לוחמניות ללא כיסוי
הבעיה במדינתנו הקטנה
שהשלטון לא ממש דואג לאזרח
השלטון עסוק אף הוא בהשרדות
ולכן אנשים עושים בעיקר לביתם
ולא יוצאים החוצה
ואני לא מאשים אותם
צריך לצאת החוצה
צריך לקרוא בקול גדול
לזעוק את העוול בראש חוצות
ואולי יתחילו לזוז כאן דברים
אולי הפוסט הזה ייגרום לאנשים כאן לדעת יותר על הנושא
אני מקווה שתרמתי את חלקי הקט בהבאת הדברים למודעות
זה לא פופולרי לכתוב על דברים כאלה
אני יודע
יותר פופולרי לכתוב על התחברות לרגשות
על אהבה
ועל יחסים
אבל כאן יש דיבור על יחסים
ועל אהבה
ועל התחברות לרגשות
ואני באמת קורא לזכור שיש אנשים במדינה הזאת שנגרם להם עוול גדול
וצריך לעשות מעשה למענם
ויפה שעה אחת קודם
ובלי קשר בכלל:
אדיוס לחבר שלנו שדות שהמריא לפני פחות משעה הבייתה
המסת את ליבותנו איש יקר
היה תענוג להיות איתך