היומיים האחרונים הם ימים של מרוץ מטורף
להשיג את כל הציוד לבית הספר+הרשימה הזאת של ספרי הלימוד וחוברות הלימוד
שניתנה לנו כבר עם סיום הלימודים
(נו..תהרגו אותנו..העדפנו לעשות דברים אחרים..)
אלמלא נפלה זוגתי למשכב כזה ארוך
היינו מסיימים את ההצטיידות זה מכבר
אבל בגלל הדיליי הבלתי מתוכנן הזה
ריכזנו מאמץ אתמול והיום (חס וחלילה שמי מילדיי ילך ללא מחק לבית הספר...)
מילא לעמוד בתור מחוץ לחנות הספרים
אבל אחכ צריך לעמוד בתור בתוך החנות
ואני בחוץ עומד עם האוטו בחניה כפולה
מנוע דולק כמובן עד שיבוא הפקח התורן ואז אצא לי לסיבוב בנסיון למצוא חניה קרובה
לחנות (רח סוקולוב בחולון תתארו לכם..)
ואחכ לחנות שמוכרת חולצות בית ספר
אז ראשית נודה לאל שאצל ילדיי יש תלבושת אחידה
כי באמת לשבור את הראש מה תלבש הילדה בבוקר יכול לשבש את דעתו של כל הורה ממוצע
אבל מסתבר שחולצות בית הספר הן חולצות טריקו שצריך להטביע עליהם את סמל בית הספר
וזה שוב לוקח זמן
ושוב יש תור
ושוב אין חניה (מי אמר סוקולוב חולון פעם שניה???)
ואני הממונה על הדווארה
שוב עושה סיבובים בגלל פקחי היעירייה ושוטריה
ובסוף שכמעט יצאה נשמתנו
וכבר מתתי מרעב
הסתיימו הקניות
ואז בכל הכבוד גררתי את זוגתי וילדיי למוסד החומוס המפואר חומוס קלאבוני
באזור התעשיה של חולון
וירדנו כולנו על מנת חומוס עם פול מפוארת
ועל סלט ערבי מדהים חריף במידה הנכונה
ובאתי הבייתה
פתחתי את המייל ומרב יאושי על 30 העידכונים שהיו כאן פשוט הלכתי לישון..
אז תסלחו לי אם אתפנה קצת לקריאת עיתוני השבת וכוס קפה
ואדחה שוב את הקריאה על העידכונים
בשביל מה המציאו את השבת?
ובנימה אופטימית זאת שנותרו עוד 4 ימים לסיומו של
המיפלץ הזה
סוחט הכספים הזה
מפיל למשכב הזה
שקוראים לו החופש הגדול
או בשמו השני "והעיקר שהילדים נהנו"( ואני עוד אכתוב פוטס
על המשפט המרגיז הזה ואפרקו לגורמים ואוכיח
שמאחוריו עומדת מערכת משומנת להוצאת כספים מאיתנו ההורים
ומנגנת לנו בתהליך ציני להחריד על מצפוננו כאילו הסקציה הזאת הקרויה ילדים
בגלל היותם כאלה מגיע להם הכל ללא ספק וללא מחשבה תחילה
ואני גורס לא היא
לא יפול ממני כאבא או כהורה גרם של אהבה לילדיי אם אחשוב גם על הנוחות שלי
וגם על איפה אני בסיפור הזה של החופש הגדול
ובנימה זאת שמשאירה אתכם "המומים ומופתעים" מגודל ההצהרה.- אסיים
פוסט יכתב בנושא
אני מבטיח
שבת שלום לכם
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
