זאת בדיוק השעה.
תרשמו לעצמכם 5:48
זאת בדיוק השעה שהלילה מתפזר לאיטו
החושך מפנה מקום
עוד אין אור
רק השחור מתחלף לאפור של טרם סתיו
וזו השעה האהובה עלי כל כך.
שקט בבית
בחוץ שומעים קריאת עורב
כלב מיילל רחוק
מכביש מספר 1 שומעים רחש קל של מכוניות
מי שיעבור עכשיו בחוץ
הלך משכים קום
יוכל לראות אותי יושב ליד המחשב וכותב
אבל אף אחד לא עובר עכשיו
כנראה משכימי הקום לתפילות השבת עוד לא התעוררו
אתמול בדרך חזרה מהמסעדה במעברות
הרדיו באוטו ניגן
זוגתי פתחה כפתור במכנס
היטתה את הכיסא אחורה
והקשיבה למוזיקה
פתאום התנערה משהו ואמרה לי "תגביר את הקול של הרדיו"
ברדיו התנגן ניגון לא מוכר לי
והיא סיפרה שסבא שלה ז"ל היה שר להם את השיר הזה
בהבדלה במוצאי השבת
והיא בעיניים עצומות שרה את הניגון ביחד עם הזמר מהרדיו
פעם כבר סיפרתי שבאתי מבית שלא הייתה בו זיקה לדת
לא הלכנו לבית הכנסת
לא הדלקנו נרות בערב שבת
ולא צמנו ביום כיפור
אבא שלי היה מביא פאזלים
ומערב יום כיפור עד סופו למחרת
התרכזנו בהרכבת פאזלים
מי שרצה לאכול
היה נכנס למטבח וחוטף משהו
לבית הכנסת היינו הולכים כי בדרך כלל היו מפגשי כיתה
ומקום המפגש הטבעי היה שם
אחכ בחבורה היינו משוטטים ברחבי בית הכרם
עד שאחד אחד היו נושרים לביתם
אגב
בזמני לא היה עניין של אופניים בכלל
אף אחד לא היה נוסע על שום כלי עם גלגלים
השחור של הלילה התפזר עכשיו לגמרי
עננים אפורים משייטים בשמיים
ואוטוטו יפנו את מקומם כשהשמש תבצבץ מאחורי העצים בצפון מזרח
כשהכרתי את זוגתי הייתי תל אביב נהנתן
וביום הכיפורים היה לנו מנהג
לראות כמה שיותר סרטים בוידיאו
אני זוכר שביום הכיפורים הראשון כשהיינו כבר חברים
היא אמרה לי שהיא צמה בבית אמה
והיא תשמח אם אגיע לסעודה של אחרי הצום
לא ממש הגעתי
עד היום אני זוכר איך נתפס לי הגב אחרי צפייה רצופה של כ 10 סרטים בוידיאו
כמובן שלא יכולת לזוז
ובטח לא להגיע לבית אמה
כשהתחתנו היא ביקשה שכשיהיו לנו ילדים
נברך בערב שבת על היין ועל הלחם
ונאמר את הברכה
מכיון שזה לא נראה לי עקרוני
הסכמתי
וכך ב-10 השנים האחרונות בכל ערב שבת
אני (ועכשיו גם בני האמצעי מצטרף לקריאת התפילה) מברך על היין
ועל החלה
ומרגיש כאילו מעולם לא היה אחרת
לצורך המשך הסיפור אומר שעדיין אני לא צם ביום כיפור
אבל אני כבר לא רואה סרטים בוידיאו...
כל שנה אנחנו הולכים לבית של דודה שלה לסעודה המפסקת
הילדים מכינים את האופניים שלהם
ואחרי הסעודה
כשמתחיל הערב לרדת כולם פוצחים במסע אופניים ברחבי היישוב
זוגתי אחיותיה וכמה חברות ותיקות סובבות ביישוב
כמו עוד מאות אנשים שיוצאים מביתם ומשווים
מראה מוזר קצת לערב יום כיפור
אחכ ביום של למחרת אני לוקח את הילדים לתפילה האחרונה בבית הכנסת של העירקים
שסבא של זוגתי הקים ביחד עם עוד כמה ותיקי היישוב שאנחנו גרים בו
אגב את הסבא לא הכרתי
הוא נפטר 5 שנים לפני שפגשתי את זוגתי
אבל מהסיפורים שלה ומשל הרבה אנשים
מצטייר איש מדהים
שלא כפה את דעותיו על אף אחד
שהיה דתי אמיתי
שאהב אנשים
ואנשים מאוד אהבו אותו
אין ספק שאישיותו הקרינה ומקרינה עד היום על המשפחה של זוגתי על כל ענפיה
כולם מחוברים האחד לשני
כולם שמחים לעזור
להיות אחד בשביל השני
ואני מחובר אליהם כמו שאני מחובר למשפחותיהם של אחי ואחיותי
רק שאני מאמין באמת
שזוגתי ומשפחתה עשו אותי בן אדם טוב יותר
כי כמות האהבה שהם משפיעים עליך
לא יכולה להשאיר מישהו אדיש
ובן אדם כמוני שגדל במשפחה די מפוררת ולא חמה (בלשון המעטה..)
מגלה עולם ומלואו כשהוא נכנס למשפחה הפוכה ממשפחתו
ועל זה אני מודה
אני זוכר כשרק הכרתי את זוגתי היא אמרה לי שהם לא משאירים את אמא שלה לבד בבית
כאילו נשמע לי די מוזר הקטע
אשה בוגרת יכולה להיות לבד בבית
זוגתי הסבירה לי
שבוודאי שהיא יכולה
זה הם-המשפחה לא רוצים שהאמא תרגיש בדידות (האבא עזב את הבית והם התגרשו)
ולמרות שהיא תאיץ במי שנמצא שם לצאת לעשות מה שבא להם
הם לא ילכו
נזכרנו בקטע הזה אתמול כי דודה שלה שחיה לבד
גם אותה לא משאירים בבדידותה
וככה בכל יום שישי או שהיא נוסעת לאחד מקרוביה בארץ
או שאחד מאחיה ואחיותיה של זוגתי לוקח אותה לביתו בסוף השבוע
(כמובן גם אנחנו בסבב)
זה דבר אגב שאני לא ממש מבין עד היום
אי היכולת להיות לבד
וזוגתי מנסה להסביר את העניין הזה בהבדל התרבותי
מהבחינה הזאת בין התרבות האשכנזית לבין המזרחית
אני לא ממש מקבל את זה
למרות שבמבחן התוצאה אני יכול לומר שהיא צודקת
ואין לי עכשיו בשעה הזאת שהאור כבר עלה
חשק להביא דוגמאות
רק אומר שהיה הבדל גדול בתמיכה שאמא שלה קיבלה שהיא חלתה
לבין התמיכה שאבא שלי קיבל
ואומר עוד דבר אחד
שהתמיכה שאבא שלי קיבל לא הייתה ביידים שלנו האחים אלא בידי אישתו והתמיכה שקיבלה אמא של זוגתי הייתה בידי ילדייה
וככה זה נראה
אבל לא על הדברים העצובים האלה התכוונתי לכתוב
זה היד המקלידה שהולכת לה לבד על המקלדת
ולפעמים אין שליטה על הכתוב...
אני אוהב לכתוב בבוקר שבת
הנה השמש כבר מביאה את האדמומיות שלה לכיוון השמים
עוד מעט יתחיל להיות חם
ולח
ונפעיל שוב את המזגן בגינו קיבלתי השבוע חשבון חשמל מטורף
אני מוכרח להידרש לסוגיה אחרונה בפוסט הזה
אופניים
מתי התחיל המנהג המוזר הזה להציף ביום כיפור את הכבישים באופניים
הרי זה חילול היום הקדוש הזה
כשאני הולך אחורה בזמן אני זוכר שבשנות ה80 בתל אביב
אופניים ביום כיפור לא היו מראה נפוץ
כלומר התופעה התחילה והתעצמה בשנות ה-90 לערך
והמוזר שאף אחד לא מדבר על זה
וחלק פותרים את העניין במילה אחת : ילדים עם הינף יד שמבטל את התופעה לכאורה
רוצה לומר
לילדים מותר הכל
וכך גם מתבטל מאליו החילול של היום הזה
היום הקדוש הזה שבו ציפור לא מצייצת
כי אם אופניים
אני מניח שמבוגר פנוי שהיה רוצה ללכת לבית חברו או חברתו
היה עולה על אופניו ונטמע בחבורת הילדים ששמלאים את הרחובות
ואז זה היה נחשב לחילול היום הקדוש?
לא לי הפתרונים..
קצת צביעות אני אומר
אבל מילא
זהו חברים שלי משכימי קום
רציתי לכתוב קצת על הסטטיסטיקה
אבל נוותר
רק אולי דבר אחד
אנשים משוטטים לי בבלוג
כאילו מחפשים משהו
ולא מגיבים
אבל כבר דיברנו על זה אז נעזוב
חוץ מזה שמספר המינויים שלי גדל בקצב
שלא מבייש את מינויי בי"תר ירושלים
בניגוד אליהם
על הטריבונה הפרטית שלי
אין התפרעויות ואין קריאות גזעניות
שבו לכם בנחת על הטריבונה
התכבדו במשקה חם
ותהנו
המשחק מתחיל..
שבת טובה לכם חברים יקרים
השמש
כבר כאן
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
