יש כמה מילים בסלנג של השפה העברית שתהרגו אותי

אבל אני לא מצליח להתחבר אליהם,לא יעזור שום דבר.

אצלנו בעבודה למשל רווחות לאחרונה 2 מילים:

כפרה

ונשמה

כפרה,תעשה טובה תעשה לי קפה)

(עכשיו,זה לא ממש בעיה לעשות לו קפה,המיחם מלא מים,ערכת הקפה ואפילו הכפית נמצאות בהישג יד

אבל עשית לעצמך קפה לפני כמה דקות,שאלת מי רוצה ואף אחד לא הצביע ואתה עסוק בשלך

אז למה  הבן אדם חושב בשם שמיים שאם הוא יכנה אותך כפרה,תתרכך ותקום לעשות לו?

נשמה,אני תיכף אתפנה אליך,אתה לא רואה שאני משוחח עם מישהו כרגע

הבוס מנדנד למישהו בבקשה לעשות משהו שהוא חושב שדחוף

העובד מנסה לרכך אותו כשהוא פונה אליו בשם תואר שלא רק שלא מתאים לו (נשמה??? הוא? אללה יוסטור)

אלא גם לא קשור לעניין בכלל

או בכביש,נשמה,תן לי להכנס לפניך לרמזור הזה

(נו מה,לא אתן לו,אחרי שזיכה אותי בכינוי "מדהים" כזה:

כנס אחי..אני אחכה עוד רמזור ברמזור הקצר והמעצבן הזה

אבל תגיד עוד פעם,איך קראת לי? נשמה? אני?

ואני מתמוסס מעונג :-))

שלא לדבר על "אחי",ועל "גבר גבר" ועוד שמות תואר שתלושות מהמציאות אבל  מרככות כל  אחד.

אחרי הכל אם לא תשתף פעולה הרי תיהיה עוכר ישראל,חננה ועוד כהנה וכהנה כינויים שעדיף שלא יאמרו...

ומשהו שהוא לא קשור

אפרופו הבופור ואי הזכיה באוסקר:

זה כמו עם הדיווחים על הסופה שלא הייתה בשבוע שעבר

יציאה טוטאלית מפרופורציות ,דיווחים מהשטיח האדום יממה לפני,ראיונות עם מיני סלבריטיס

ואף אחד לא מנסה לעלות על דעתו שיש סרט או שניים שהם פשוט יותר טובים.

כי אם בופור לא יזכה (והוא לא) כולם עוכרי ישראל,אנטישמים והכל פוליטיקה.

נו,זה המצב ואליו צריך להתרגל..

פוסט קצר של אחר הצהריים גשום בתקווה שהגשם האנטישמי הזה ילך כבר לכפרות !

תיהיו טובים