באיזשהו שלב של היום

אחרי שהטנקים היו מזוודים-מצוחצחים

ומלאי תחמושת

הלכנו לנוח בחדר

התחלת אוקטובר-סיני-1973

עדיין חם

טוב שיש מזגן

וזה לא מובן מאליו  שיש מזגן

רק שסיני בלי מזגן זה בלתי אפשרי

הפעילות מסביב מתחילה לשקוט

טלפון אחרון הבייתה

לא פלאפון ילדים -טלפון עם מנואלה שצריך לסובב !

מרכזיה  שמעבירה שיחות  למצ"א ירושלים (עד היום אני לא יודע מה הן ראשי תיבות של מצ"א)

והיא המרכזנית  מחייגת עבורך

ונשארת על הקו

ואם צריך מתווכת

ולפעמים אומרת :חייל..בבקשה יש עוד המון חיילים שמחכים לטלפון..

 קרה לי  כבר שהיינו באפריקה ממערב לתעלת סואץ

וצלצלתי הבייתה דרך המון מרכזיות ומרכזניות לחוצות משהו

שהיו צריכות  לתווך ביני ובין מקבל השיחה

וההרגשה שהמון אוזניים שומעות

וזה פשוט מביך..

ערב יום כיפור

5 באוקטובר 1973

הצטיידנו במלאי סיגריות

אבל בחוץ אסור לעשן

רק בחדר

החוץ מורכב מביתנים שעומדים בצורת האות ח'

מקדימה -על המשטח-הטנקים

וכשאני אומר טנקים הכוונה לתותחים 155 מ"מ

על מרכב שרמן שנע על שרשראות

קראו להם "רועם"

בפנים יש מקום  ל-8   אנשים

אני הייתי מספר 3-מקלען

היה לי מקום למעלה על הצריח השני עם מקלע 0.5

בצידו הימני העליון של הטנק

 בצריח השמאלי  מעל הנהג עמד  מפקד הצוות

היתרון היחידי

שפלג הגוף העליון כל הזמן בחוץ

רואים לאן נוסעים בניגוד לאלה שבבטן הטנק

רק שאלה בפנים

 סידרו את מקומם בצורה נוחה

שיוכלו לשכב בלי לקבל מכות בנסיעה כשיש קפיצות

החיסרון: שבזמן מלחמה "יותר עדיף" להיות בפנים..

אז המקלע נקי ומצוחצח

תיבת הכדורים מלאה

אפילו לא ידעתי כמה טוב שתיהיה מלאה

עכשיו מעונן...

אחכ הרבה אחכ

שניתחתי את ההרגשות  שהיו  לי באותו  יום

יום לפני

הבנתי שלא הבנתי כלום

גם אז שהכל היה קרוב

ואנחנו מוכנים ומזומנים לכל דבר

היינו באופוריה שאמרה :

שאנחנו -

הצבא הכי חזק בעולם

ואנחנו נקרע אותם

שרק יבואו..

ילד בן 21 מה הוא הבין מהחיים ב-5 באוקטובר 73

עכשיו מעונן חברים

מחר תתחיל המלחמה...