לפני שאתחיל לספר על ה"קצרים" שלי רק אומר שפינת המחשב נמצאת בפינת החדר ליד החלון הפונה לרחוב
ועכשיו זה אי בים של אי סדר מוחלט.
הבן של גיסתי צובע לנו את הבית
ב"תשלומים" הוא צובע
כלומר ביום שישי לפני שבועיים את החדר של הילדה בשבוע שעבר את האמבטיה והיום הוא צובע את הסלון ואנחנו מקווים שבשישי הבא את חדר הילדים והמטבח.
היתרון הגדול שאנחנו משלמים רק על החומרים.
החיסרון כמובן בהמתחות הצביעה על פני ימים רבים ועכשיו שהצביעה הגיעה לסלון הבלאגן גדול יותר.
כמובן ששוב אם עושים מאזן אז היתרון הגדול שבגלל שפינינו דברים מהסלון יהיה אפשר לסנן מה שלא משתמשים וצריכים ולזרוק
והחסרון שאלוהים יודע מתי ישוב הסדר על כנו...
ואם דיברנו על סדר הנה הקצרים שלי:
אני יכול לבוא הרוס מעייפות הבייתה מהעבודה,אבל אני לא מסוגל לשבת בנחת עד שאני לא מסדר את הסלון קצת,לוקח קעריות,כוסות,סכו"ם שהושאר על ידי הילדים שצפו בטלויזיה ואכלו לפני שהלכו לבית הספר.
אגב,לבקש מהם לזכור לקחת את הדברים האלה לפני שהם הולכים לבית הספר,זה לעג ברור לרש,זה לא יקרה !
אחכ אם הכיור מלא כלים והוא כמעט תמיד מלא
אני חייב לשים מדיח ועל הדרך לשים כביסה במכונה כדי שמפלס הכביסה המלוכלכת ירד.
אגב כשאני בא הבייתה בצהריים,הרוס מעייפות כאמור,אני חייב להכין לעצמי נס קפה חם ואיזה כריך ואני משתרע לי על הספה בסלון,בלי טלויזיה,בלי רדיו,ככה בשקט גמור
קורא עיתון שותה את הקפה ואוכל את הכריך
זו שעת רגיעה.
אגב בעיתון, אני קורא תמיד את מדור הספורט תחילה
לאמשנה מה קרה בארץ או בעולם. אחכ אני קורא את שאר הדברים
יש לנו מנוי על ידיעות כבר כמה שנים וזה בסדר לי
אחכ,אחרי שנרגעתי אני יושב על המחשב שעה,קורא מיילים,מתעדכן,מגיב,מתעסק עם הנושא החם והולך לישון צהריים.
אני חייב שקט גמור וחושך.
בלי זה אני לא ארדם והילדים יודעים את זה ומשתדלים לשמור על השקט
פעם מזמן הם היו מעירים אותי על כל טלפון שצלצל בשבילי או בשביל זוגתי
אבל מאז שאמרתי להם שהם מעירים אותי רק אם מישהו מת.. ואני רציני לגמרי,אני ישן בשקט.
אני לא אוהב ששולחים לי SMSים אני לא מתחבר לעניין
גם מי כבר שולח לי חוץ מכל מיני חברות מסחריות וכאלה
בכלל הSMS בעיני הוא פלא ,ואני עם פלאים (או פלאות) ממעט להתעסק
לא צריך לומר שאני לא שולח SMSים למרות שזו דרך לא רעה לסגור ענינים כאלה ואחרים
אבל עד שאני מתקתק את האותיות על הפלאפון יכולים להמציא משהו חדש ואני מוותר.
לא ראיתי סרטים בקולנוע הרבה זמן
להצגות אני בכלל לא הולך
מוזיאונים עושים לי כאב רגליים (אתם יודעים כמה רחוקה המונה ליזה מהכניסה ללובר)
או התערוכה של סבא שלי במוזיאון ישראל? מה קרה? סדרו קורקינט לאנשים וזהו
כמה צריך ללכת כדי להגיע אללה יוסטור !
לכן אני צרכן של טלויזיה וגם זה במסורה כי אין מה לראות
בהישרדות שאני רואה מעט ממנה עם ילדיי אני ביחסי אהבה שנאה עם דן
אני חושב שהוא הבין את המשחק מתחילתו ולא נותן לחארטות כמו חברויות ונאמנות להפריע לו
מצד שני,אחרי שליה עפה,מה נשאר לנו בחיים :-)
אני פריק של חדשות
אני רואה 5 עם רפי רשף למרות שלפעמים הוא מטיל עלי שעמום
אני רואה 6 עם עודד בן עמי למרות שהוא מתנהג לפעמים כמו דודה מעצבנת ואני רואה חדשות בערוץ 2 ובפרסומות עובר לערוץ 10
לאחרונה 2 מהדורות החדשות משדרות פרסומות באותו זמן ואז אני מזפזף למקומות שכוחי אל אחרים
בשבתות ב8 בבוקר אני רואה כבר שנים את פרייז'ר אבל לאחרונה בדיוק בשעה הזאת יש סרטי טבע מרתקים בערוץ 36 ואני מבריז
זהו בערך,אני מניח שיש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל כבר קצר זה לא יהיה
אז אפסיק
גם ג.הבן של גיסתי הגיע עד אלי בצביעה ואני צריך לפנות את המקום
אדיוס ותיהיו טובים