לפני שאדרש לעניין שלשמו התכנסנו אני מוכרח לומר

שאם אתה נעדר ערב אחד שלם מהמקום המופלא הזה

מצטברים במייל כל כך הרבה תגובות ועידכונים

שזה בלתי  ניתן להשתלט על הכל

אז אני מודה-התייאשתי-נשברתי

קשה לי...

נסענו אתמול בערב לחינה

הארוע התקיים במושב ישעי שנמצא כ5 ק"מ דרומית לבית שמש

לכיוןן קרית גת

 40 דקות נסיעה מהמרכז- לא נורא

אח שלי וחברתו ככבר היו

לבושים בבגדים מסורתיים של תימנים

ראשית אני מוכרח לומר שכל המשפחה שלי

על כל ענפיה

דודים

בני דודים

חברים של ההורים (שבהם ניגע עוד מעט)

וחברים של החתן-כלה

נטע הבת שלי ראתה בארוע הזדמנות לזהות ולמפות בשביל עצמה את כל הדודים שלי

ואת בני הדודים

כל פעם שהכרתי לה עוד בן דוד או בת דודה

היא התפעמה  שיש לה כל כך הרבה קרובי משפחה מהצד שלי

והאמת שגם אני..

 הרבה זמן לא ראיתי את כולם כולם ביחד

ולפני שאכנס לתאור הארוע

אני רוצה לספר עוד משהו

אח שלי זה שהתחתן נולד לתוך טרגדיה

אמא שלי נפטרה כשהוא נולד (לפני 35 שנה)

והוא גודל בידי מטפלות שאבא שלי לקח שיעזרו לו

 עד שהוא נישא מחדש אחרי 10 שנות אלמנות

עברו אצלנו בבית די הרבה מטפלות

אם חלקן נשארנו בקשר

ואתמול יוצג "אגף המטפלות" על ידי כמה נשים מקסימות

שבאמת היו חלק מהחיים שלנו

אם אחת מהן י. קיווינו שאבא שלי יתחתן

אבל היא לא אהבה מוזיקה קלאסית.. (זה לא בדיחה וכבר סיפרתי על זה ואני לא רוצה

להסיט את הסיפור לנושא הזה -רק סיפרתי בשביל האנקדוטה)

בקיצור בשל אותה טרגדיה שהתרחשה לפני 35 שנה

הארוע היה כמו סגירת מעגל

הווה אומר-אחינו הצעיר והרווק מתחתן

ואנחנו  באים  למסור אותו ולקוות שחייו יהיו טובים ומאושרים

כמו שאנחנו  השתדלנו שיהיה לו כשהיה רווק.

כך גם כל קרובי משפחתנו שליוו את אח שלי מאז שנולד

הדבר הבולט בארוע הייתה כמות האהבה שכל האורחים הרעיפו

על אחי וחברתו

אסטה שוב לרגע מהנושא העיקרי

בפוסט של אתמול סיפרתי שהוריה של הכלה חיים בני יורק ואינם יכולים לבוא לארץ

אתמול הסתבר

שהכלה הוריה ואחיה (היא הבכורה אגב) עזבו את הארץ כשהכלה ד.נקרא לה

עזבו את הארץ שד.הייתה בת 11

בגיל 18 החליטה שלא מתאים לה לחיות בני יורק

והיא באה לגור אצל דודה שלה שגידלה אותה כמו  הייתה אחת מילדיה שלה

היא הלכה לצבא

 ואחרי זה לאוניבסיטה

וכל הזמן הזה חייה אצל דודתה

לכן גם בשבילה היה הארוע הזה סוג של אמירת תודה למשפחה הענפה שלה שקיבלו אותה

שבאה לארץ לבד בלי הוריה לחיות את חייה ותמכו בה ללא כחל וסרק

כאמור הדבר הבולט בארוע היה השמחה ואהבה

גברת תמניה מבוגרת ניהלה  את כל הטכס

שיתפה את כל האורחים וילדיהם

בהסברים על כל מהלך ומהלך של הטכס המרתק הזה

הזמינה את כולם ללבוש בגדים מסורתיים

הייתם צריכים לראות את 2 בניי לבושים כתימנים קטנים כשפאות מסולסלות

יוצאות להם מהכובע (להתגלגל מצחוק)

והיא וגב' נוספת שרו וזמרו ניגונים תימניים היחודיים לארוע מהסוג הזה

חוץ מה  היא דירבקה על דרבוקה בצורה מעוררת קנאה

אני באיזשהוא שלה עליתי לבמה ודירבקתי עם המוזיקה שהדיג'י ניגן..

מה אני אגיד לכם חברים

חשבתי שלתופף על דרבוקה זה קלי קלות..

אחרי 3 דקות תיפוף אתה חושב שאוטוטו אתה מקבל נקע ביד

למי  שאין לו את המיומנות זה ממש קשה !

אחכ מימשתי עוד פנטזיה והתיישבתי על מערכת התופים  שליוותה את הארוע

אם לא המתופף שאחרי כמה דקות מנע ממני להמשיך לתופף

אני בטוח שהייתי מגיע לסוג של אורגזמה מוזיקלית מבחינתי

תמיד נראה לי שלמתופפים ונגני באס יש איזה אפיל שחבל לכולם על הזמן :-)))

והתמנים חברים אוהבים לרקוד...

כבר הייתי בארועים  שהתימנים היו דומיננטים בו אבל אתמול

הריקודים והשירה פשוט סחפו את כולם לרקוד

גם אנטרופולוג כמוני שאוהב לחקור במופלא ממני נסחפתי למעגל הרוקדים בצעדים

שאני המצאתי לעצמי

כי לא היה סיכוי בכלל לחקות אפילו את קשישי הרוקדים

אחכ התנהל עוד טכס של הבאת פרחים וזריקת סוכריות ואחכ היה טכס החינה עצמו

שקדם לו הסברים של הגב' המנהלת  על מהות הטכס

מהו מסמל וכו'

לזה גם קדם  ברכות של 2 דודות הכלה לכלה ד.

ושלי  של אחי הצעיר ושל סבתא נאווה לאחי המתחתן

הברכות המרגשות באו מעומק הלב כמובן

אחכ היה טכס החינה עצמו

שכבר לא ממש דיבר אלי גם כי היה נורא מאוחר

וגם כי החומר עצמו נראה כמו איזה בוץ שאפשר לשתול בו איזה צמח

ולא משהו למרוח אותו על היד

(מרחתי אבל ההרגשה של החומר לא נעימה)

יצאנו משם ב12 בלילה

ישנתי שעתיים וחצי והשכמתי לעבודה

האמת שרציתי לקחת חופש

אבל כבר היו יותר מידי חופשים וחבל להפסיד יום

אז זהו..

עכשיו אני מחכה שגיסי ישלח  לי במייל תמונות שהוא צילם

ואם יהיה משהו ראוי ומעניין

אשמח לעלות אותן לכאן

רק אהבה