ותיקי הקוראים ודאי זוכרים שפעם כבר כתבתי איגרת לאחד מהמינויים שעזב

מאז נוספו אומנם 20 מינויים חדשים

אבל עכשיו,או נכון יותר אתמול,עזב מנוי אחד.

לכאורה זה לא ביג דיל

אני נמצא כאן 4 שנים ועשרה חודשים בדיוק ( ב 31 למאי,בדיוק בעוד חודשיים ימלאו 5 שנים לשהותי כאן)

וחשבתי שאני חסין בהרגשה מפני עזיבת מינויים.

מסתבר שאני בחור רגיש למרות הכל..

זה די מרגיז אותי שעוזבים אותי.

ואחכ די מתמיה וגם מבאס

כאילו מה,אם אני כותב פוסט שלא מוצא חן בעיני מישהו,הוא אשכרה טורח להכנס להיכן שמוחקים את המנוי ומוחק?

ככה? בלי שיקול דעת? בלי להתחשב בעובדה שאולי הוא נגיד  מספר 99

ונשאר לי עוד אחד ל100?

אז לא חראם?

אני יודע אני יודע

אתם לא מסתכלים לעיתים קרובות בסטאטיסטיקה

את רובכם לא מעניין מי נכנס ומאיפה

אתם לא סקרנים,לא כ'פת לכם כמה מינויים יש לכם

אתם קדושים !

אותי זה מעניין,הנה ,יצאתי מההארון.

אני חושב שהסטאטיסטיקות הם חלק בלתי נפרד מהכתיבה כאן ולמה לא להתייחס אליה

יש אנשים שחושבים שהעיסוק בסטאטיסטיקה הוא  ביטול זמן,זכותם בהחלט לחשוב ככה

אין לי בעיה איתם.

ואם כבר יצאתי מהארון בסוגיה הזאת תנו לסחוב החוצה מהארון קבוצה שדי מרגיזה אותי ולא מדברים בה כמעט:

הקבוצה הזאת עליה נמנים בלוגרים שכותבים פוסט,מצפים שתגיב עליו

אבל לא מגיבים אצל אחרים.

ואם הם מגיבים,זה בפינצטה,מובחרים, 2-3 לא יותר.

אסור להם,ודאי לא לשוטט ברחובות ישרא בלילות חורף קרים להדפק על דלתותיו של בלוגר שזה עתה כתב פוסט.

לא הם.נו סר!

הם ישבו בבלוגם החמים,יקשיבו למוזיקת לילה חרישית ,ישתו כוסית יין ויצפו שהקרם דה לה קרם ידפקו חרישית על דלתם.

אני מודה שמכוח האנרציה הגבתי אצל בלוגרים כאלה,ומהימים האחרונים,לא עוד.

אני לא אתפלא אם אחד מהם גם מנסה לחרב את הסטטיסטיקה שלי  וביטל את המנוי שלו אצלי כי הפסקתי להגיב אצל כמה כאלה,במודע הפסקתיכאמור.

כאילו כמה אפשר?

אבל את המנוי שלי לא הורדתי.

כי אומנם אני לא קורא כמחאה,אבל לא אזיק ולא אמשוך את המנוי שלי ואקלקל למישהו את הסטאטיסטיקה.

אפשר לומר עלי הרבה דברים

אבל אני לא "מקלקל סטאטיסטיקות" !

ואם אני המנוי ה100?

אה?

עכשיו יש לי כמה מילים למנוי שעזב אתמול:

לא ברור לי למה עזבת

היה לי פוסט על 10 השירים הכי יפים

מודה,שכחתי את אביב גפן,זה בגלל זה?

כי אם כן אני אוסיף אותו,לא בעיה,רק תחזור ראבק

אתה מקלקל לי ,אני מנסה להגיע ביובל 5 השנים למספר עגול ואתה מקלקל

זה מעשה לא חברי בעליל,שתדע

זה מה שהיה לי לומר.

ואם להוסיף משהו אחרי כמה תגובות:צריך לקחת בפרופורציה את מה שנאמר כאן.

זהו,עכשיו באמת נגמר מרץ

תיהיו טובים ותחזיקו אצבעות לדודי סלע בטורניר מיאמי ותקראו את הפוסט המופלא של שרה הקודמת..