הילדה נסעה לטיול שנתי בן יומיים.
שקט בבית,שקט שאני לפחות לא רגיל אליו
הילדה מסתבר יוצרת כשהיא בבית סוג אנרגיות שכשהיא לא נמצאת מרגישים את זה.
בימים האחרונים סיימנו התייעצויות בנוגע לעתידה בבית הספר בו היא לומדת.
כאמור יש לה את מרב ההקלות
יש מקצועות כמו ערבית שהיא אינה לומדת ובאחרות יש לה תכנית לימודית אישית.
היא לא עושה מבחנים אלא מגישה עבודות על הנושאים שיש בהם מבחן
ועדיין היא יושבת בכיתה,לא משתתפת בשיעורים ויוצאת מאוד מתוסכלת.
מכיון שהיא לומדת בחטיבה צעירה עליה לבלות עוד שנה בבית הספר הזה
בהתייעצויות שקיימנו לאחרונה חשבו כל הגורמים המסייעים שיהיה לה טוב להמשיך בכיתה ט' בכיתה קטנה.
בעיקר כי בכיתה כזאת היא תחווה הצלחות
דיברנו על הנושא עם הילדה והיא הסכימה למרות שההעדפה שלה היא ללכת לכיתה קטנה בבית ספר מחוץ ליישוב.
וזה לא בשליטתנו
כלומר אנחנו צריכים להגיש בקשה לועדת השמה
ועדת ההשמה תתכנס,תקרא את האיבחון,תקבל המלצות מבית הספר ,מהמסייעת הפרטית ואנחנו מניחים שתענה לבקשתנו להעביר את הילדה לכיתה קטנה בבית הספר ביישוב.
הבעיה שבשנה הבאה בגלל המעבר לחטיבה עליונה שלא קיימת ביישוב שלנו,נצטרך לפנות שוב לועדת השמה שתאשר קליטה של הילדה בבית ספר בחולון למשל בכיתה קטנה.
כלומר גם אם יקבלו אותה לשנה הבאה לכיתה קטנה בבית ספר מחוץ ליישוב אין שום ערבות שגם בשנה שאחריה כשהיא תגיע לכיתה י' היא תמשיך אוטומטית באותו בי"ס באותה כיתה קטנה.
היא תצטרך לקראת כיתה י' לעבור שוב ועדת השמה שתקבע את מה שתקבע.
מכיון שאין מה לעשות ואנחנו לא יכולים לשלוט במה שמחוץ להישג ידינו
החלטנו ללכת צעד צעד ולדאוג לכל שנה בעיתה.
כלומר נעשה עבודה שתביא את הילדה לפחות לכיתה קטנה בבית הספר בו היא לומדת ולכיתה י' נדאג בבוא העת
אין טעם להכנס לסרטים מה יהיה בעוד שנה.
הילדה כבר בת 14 וחצי חריפת שכל,מבינה עניין,מתעניינת וסקרנית
וכשזה מגיע לחומר לימודי הראש נאטם והיא מרגישה אובדת עצות
דרושה לה חוויה של הצלחה שכנראה רק בכיתה קטנה עם מעט ילדים והרבה סיוע תוכל לקבל אותה
נראה לנו שגם היא הבינה שלעזזאל הסטיגמות,ובוז לאלה שחושבים שמי שבכיתה קטנה מקוטלג ישר ככשלון לימודי
ומתוך זה מרגיש גם מבודד מהחברה
אין לה חברות כמעט בכלל
בגלל שהיישוב קטן וכשהיא הייתה יותר צעירה לקח לה יותר זמן מלאחרים בגלל הקשיים שלה להבין קודים חברתיים
והיא הגיבה באגרסיביות יתר על תגובות פוגעות
או הרימה קול בחוסר פרופורציה על משהו שנראה לה אז לא בסדר בהתייחסות אליה
וכאמור היישוב קטן,הילדים אותם ילדים שגדלו ביחד מגן הילדים והם למרות השינוי שעבר עליה כנראה זוכרים אותה מאז ולא משנה להם שהשתנתה ולכן היא די בודדה.
סיפרתי כבר על הקשרים החדשים שיצרה ביוזמתה דרך האינטרנט
היא חברה בפורומים כאלה ואחרים והיא נפגשת עם ילדות שאין להן דעה קדומה עליה וזה עושה לה ולנו טוב.
צריך הרבה סבלנות בתהליכים האלה
כאבא שחווה כילד על בשרו את ההתייחסות המוטעית של הסביבה הקרובה
מצד אחד מנסה לגונן ככל האפשר ומצד שני צריך לשחרר ולתת לה לחוות את החיים
אני מקווה שנעשה בדרך החתחתים הזאת כמה שפחות טעויות וזה לא קל
נקווה בעיקר לטוב
הכי טוב להיות טובים