כשהיינו ילדים(וזה היה מזמן)

אמא הייתה שולחת אותנו בצהריים שלפני ליל הסדר לישון

כדי שיהיה לנו כח לצלוח את ליל הסדר עד סופו.

לילות הסדר הזכורים לי ביותר מתקופת ילדותי היו כשמיכאל אחיה של דודתי שהיה בעברו שליח הסוכנות בארה"ב

היה  מצטרף אלינו לליל הסדר וגם מנהל אותו.

מיכאל ידע לפרש את ההגדה בצורה שלא שיעממה אותנו הילדים.

הוא שר את השירים בהתלהבות והכניס אווירה אחרת לליל הסדר.

במבט לאחור אני לא בטוח שכל המבוגרים אז ליד השולחן רוו נחת מההשתלטות של מיכאל על  ליל הסדר

אבל מבחינת הילד שאני הייתי זו חוויה שהנה אני זוכר אותה גם אחרי 45 שנה.

אין צורך לומר שמההתרגשות מעולם לא נרדמנו בצהריים

חיכינו לרגע שבו אמא תאמר שאפשר לצאת מהחדר,ללכת להתקלח וללבוש את הבגדים החדשים

שקנו לנו במיוחד לליל הסדר וכמובן גם נעליים חדשות שנקנו "בפריימן את ביין" המיתולוגית  שבבנין העמודים ברח' יפו בירושלים

איפה שאפשר היה להתנדנד על פיל או על חיה אחרת שאני כבר לא זוכר.

אחכ היינו עולים נושפים ומתנשפים עם כל הכבודה על אוטובוס מספר 6 שנסע לבית הכרם.

כך או כך הגענו לישורת האחרונה שלפני ליל הסדר

עוד מעט יכנסו הילדים להתקלח,אחכ אנחנו

ובסביבות 18:30 נצא לכיוון ביתה של אחותי ברחובות בתקווה שלא יהיו פקקים היסטרים(וגם לא בחזרה אם כבר מביעים משאלות..)

חג שמח חברים שלי

שיעבור ליל הסדר בצורה טובה ושקטה לכולנו

ותיהיו טובים