אני לא יודע למה

אבל בזמן האחרון אני נזכר בניסים .

ניסים היה קצין הקישור של היחידה האחרונה בה שירתתי.

משרד הקישור שכן בשד' ירושלים ביפו וכל מי שרצה להשתחרר ממילואים ולא להגיע ליום הראשון של המילואים,הגיע לשם.

הימים ימי מלחמת לבנון הראשונה

היחידה שלנו הייתה יחידת תחזוקה של אגד ארטילרי

וספציפית הייתי שייך לקבוצה ה"מובחרת" שליוותה שיירות אספקה.

בכל פעם שהייתה מגיעה המעטפה החומה הארורה הזאת,לחץ הדם שלי היה עולה ומוחי היה מתחיל לחבל תחבולות איך להחלץ מהמילואים האלה.

שלב ראשון היה  להדרים ליפו לשד' ירושלים לבוא  ליילל לניסים שישחרר אותי,שיקצר לי שירחם עלי.

ניסים היה קשוח,דיבורו היה קצר

הייתה לו מכסה למלא והוא מאוד לא אהב משתמטים.. וכאלה לא חסרו.

אני זוכר עד היום ועברו עשרים ומשהו שנים מאז

איף פעם אחת קיבלתי מילואים ואחרי ברוריםשעשיתי הבנתי שהיעד הוא לבנון

וממש פחדתי לצאת.

אני כבר לא זוכר איך,אבל הבאתי למשרד ההוא ביפו את 2 המפיקים שעבדתי איתם בקולנוע

והם סיפרו לניסים,אשכרה ניסים ונפלאות.

כמה אני חשוב להפקה

איך בדיוק בדיוק בזמן של המילואים אנחנו מתחילים בצילומי סרט

וכמה אני נחוץ בצילומי הסרט הזה, שבלעדי לסרט לא יהיה תקומה והכל קם ונופל עלי :-)

ניסים לא היה טיפש,הוא היה רחוק מלהיות כזה.

אני חושב שהוא היה משועשע בעיקר מהעובדה ששני מפיקים גדולים של הקולנוע הישראלי באו אליו למשרד ביפו כדי להציל חייל שלו מיציאה למילואים בלבנון.

והיה לו ברור לגמרי שאפשר לעשות סרטים בלעדי ולא יקרה כלום אם אצא למילואים האלה.

אבל אני חושב שהוא העריך את המאמץ שהם עשו כדי לשחרר אותי ובזאת הפעם הוא שחרר אותי.

לא צריך לומר שכמה חודשים אחכ נקראתי שוב למילואים והפעם הלכתי בלי לעשות חוכמות,

כי גם אני הבנתי שיש גבול כאילו ואם ארצה בעתיד שוב להשתחרר כדאי לי מידי פעם לעשות מילואים בלי לנסות להשתחרר.

היום הראשון של המילואים תמיד היה בעייתי בשבילי.

היחידה ישבה בבסיס שהיה מאוד רחוק מהכביש הראשי והיינו צריכים לעלות עליה ארוכה ארוכה עם כל הציוד.

כשהגענו סוף כל סוף תמיד היה עניין של המתנה.

המתנה לציוד הצבאי

המתנה לרכבים

המתנה לאפסנאות

המתנה למאחרים.

כל ההתנהלות הייתה איטית מאוד ועד שהיינו מחויילים ומזוודים הגיע כבר הערב.

אני חושב שאני משוחרר בערך 10 שנים

כשאני רואה אנשים בגילי שמתנדבים לעשות מילואים אני נזכר ביחידה שהייתי בה.

בניסים ובעיקר בשרות בלבנון.

אבל זה כבר לפוסט אחר

סתם זכרון רחוק

תיהיו טובים