הלב יוצא אל קרנית גולוואסר

בראיון אמיץ מאין כמוהו ב"שש עם עודד בן עמי" אמרה קרנית בצורה הכי פשוטה שיכולה להיות שהיא רוצה את אודי בבית חי או מת

לא מעניין אותה מה ידרש בשביל לעשות זאת

המדינה שלחה את אודי ואלדד למילואים

המדינה צריכה להחזיר אותם

כל השאר שולי

הלב יוצא אל אביבה שליט שיושבת בערב בביתה ויודעת שבמרחק כמה שעות נסיעה ממנה יושב בנה גלעד באיזה בור או מרתף או מה שזה לא יהיה בעזה ולא יכול לשוב הבייתה

אמא אביבה רוצה את בנה בבית וזה מובן

ממשלת ישראל נדרשת לעשות הכל כדי להחזיר את גלעד ובעיני אביבה המחיר לא משנה

המדינה שלחה אותו,ולא נראה שהמדינה עושה הכל כדי להחזיר אותו

ומעל שתיהן מרחפת דמותה של תמי ארד שבעלה רון נעדר 22 שנה כשהיום אנחנו יודעים שהמדינה לא עשתה כשהיה אפשר כל מה שצריך כדי להחזיר אותו

הלב יוצא אל שלושתן  ואתה חושב לעזזאל ,האם שווה להחזיק את המחבלים האלה שיושבים בבתי הכלא בישראל עם דם על הידיים,בלי דם על הידיים

הרי מה זה משנה נגד מי אנחנו נלחמים בחאמס או בג'יהד?

הרי אין להם שמות, ואם ישתחררו ה450  האלה האם מאזן הכוחות ישתנה כי שחררנו אותם?

הכל עניין של אגו

ורצון מובן לנקמה בעיקר של המשפחות השכולות.

על הכף מונחים עכשיו 3 חיילים,2 מהם אולי לא בחיים,אבל האם לא חובת המדינה לעשות הכל כדי להביאם לישראל?

תחשבו על זה