| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 7/2003
סבא שמואל היה צייר
הוא עלה מאוקראינה ב-1916
סבא הלך ללמוד ציור בבצלאל והיה בוגר המחזור הראשון של בית הספר
גם הוא התגייס לגדודים העבריים של טרומפלדור
וכשהשתחרר התחתן עם סבתא רחל שבאה מרוסיה מבית עשיר ולמדה רפואה ובסופו של דבר לא סיימה את לימודיה
אגב הם היו בני דודים
הם התיישבו בשכונת כרם אברהם בירושלים
והיו שכנים של הוריו של עמוס עוז
סבא לימד כמה שנים בבצלאל ותוך כדי כך צייר ציורי שמן על בד
את ירושלים וארץ ישראל
נולדו להם 3 ילדים
דוד יהודה
אבא שלי
ודודה רותי
הם לא היו עשירים בלשון המעטה בעיקר בגלל שסבא שמואל לא הצליח למכור את ציוריו
והפרנסה לא הייתה מצויה
אחרי שהערבים ברחו מהמושבה הגרמנית בירושלים פלשו סבא שמואל וסבתא רחל לבית ערבי מדהים השכונה
אני זוכר בית ערבי עם תקרות גבוהות ומרצפות צבעוניות
קר בחורף וחם בקיץ
ובעיקר שרותים של בול קליעה...
הציורים של סבא שמואל נערמו בעליית הגג היכן שישב לצייר
בכשרון רב
תמונות מדהימות
אבל כסף לא היה
אנחנו גרנו בבית הכרם ובשבתות סבא וסבתא היו צועדים מהמושבה הגרמנית לבית הכרם ברגל
ומביאים לנו מתנה-חפיסת שוקולד פרה..
אני הייתי מאוד צעיר ולא ידעתי כמובן להעריך את יופיים של ציוריו
ולא הייתי ער למצוקה הכלכלית בהם חיו
לצערי גיליתי במכתבים יחס עוין לעדות המזרח
מה שעורר בי פליאה מכיון שהם חיו גם עם ערבים וגם עם יהודים יוצאי עדות המזרח
לצערי הסימפטם גם דבק באבא שלי
אבל כשאני התחתנתי עם זוגתי שהיא לא "משלנו"...
אבא שלי קיבל אותה בלי לומר מילה
כנראה בגלל שסוף כל סוף התחתנתי
הוא אמר "מילא העיקר שהילד התחתן"......
לזכותו של אבא (ובלי קשר לדעותיו הלא מתקדמות בנושא )יאמר שהוא בנה את עצמו לבד בלי עזרה מאף אחד
כי לא היה מי שיעזור לו
נסע אם אמא לצרפת ללמוד רפואה על מלגה ואחרי שנה כשהבינו שלא מעניין אותם להיות רופאים
חזרו
אבא למד ארכיטקטורה בטכניון
אמא ילדה אותי
אבא סיים ללמוד והתחיל לעבוד כאדריכל
לאט לאט
מלמטה עם עקשנות בנה את עצמו
סבא שמואל שמת ב1965 לא זכה לראות את יצירות הפאר שאבא שלי תכנן בירושלים
הציורים של סבא פארו תערוכות רבות ואוספים רבים אחרי מותו.
רק אחות אחת ירשה את כשרון הציור שלו
והיא אפילו עולה עליו..
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
