האם אני מקבל את עצמי כמו שאני?

האם אני שלם אם איך שאני נראה?

האם אני אוהב את עצמי?

 כשהייתי ילד נורא חששתי ממה שחושבים עלי

הייתי נמוך (ועדיין..) ומצאתי סוג של נחמה בילדים נמוכים כמוני,ניצלנו את הגובה שלנו

היינו זריזים יותר,רצנו מהר יותר,שיגענו את הגבוהים שרדפו אחרינו

ואפילו הקמנו  מפלגת נמוכים שמצאה נחמה אחד בשני

הבעיה לא הייתה רק עם הגובה,הייתי ילד בסדר מבחינת מראה לעיתים גם אהבתי איך שאני נראה

למרות שכמו שקוראי הותיקים זוכרים  היה לי פטיש לשיער חלק כמו לכמה מהילדים מהשכונה

מבחינת אם הייתי נולד עם שיער חלק היו נפטרים כל בעיותי

נו..כמובן שלא היא..

אחכ בגלל הפרעת הקשב והריכוז שסבלתי ממנה,נשארתי כיתה,הבטחון העצמי שלי  היה בריצפה

ולא חשבתי שמישהי תרצה להיות עם ילד,נער שנשאר כיתה

והפכתי לחמוד.

חמוד אתם יודעים לא מסכן אף אחד

לא מאיים על אף אחד

חמוד הוא סקטור בפני עצמו

ועם החמוד הזה סיימתי בית ספר יסודי והלכתי לתיכון.

בתיכון שרדתי כאמור שנתיים עם כל האיפיונים שליוו אותי גם בבית הספר היסודי ואז עפתי.

לא פלא שהחברה הראשונה שלי הייתה מישהי שלא למדה איתי בבית הספר

שלא גרה בשכונה שלי שלא הכירה את העבר שלי ולא ידעה שום דבר על עניין ה"חמוד"

אני לא זוכר כמה זמן יצאנו,אני זוכר שהיא הייתה הנשיקה הראשונה שלי

והעובדה הזאת  עשתה אותי גבוה יותר,בטוח יותר בעצמי ובמי שאני

זו הייתה זריקת עידוד שבאה משום מקום אחרי הרבה שנים ולא ידעתי אז בזמנו להעריך את התרומה שהיא תרמה לחיים שלי אפילו שזה היה לזמן קצר.

אחכ הצטרפתי לגרעין נח"ל שאת רב אנשיו לא הכרתי

זה לא היה במודע אבל בדיעבד אני יכול לומר שזה היה צעד חשוב במסע להכרת עצמי

ובאותו מסע למדתי  לקבל ולאהוב את עצמי יותר

הכרתי בחורות חדשות,אחת מהן הפכה להיות  האשה שאיתה שכבתי בפעם הראשונה בחיי

וזו הייתה חוויה חזקה.

כתבתי איפשהו שהייתה לי פריחה מאוחרת

הכל קרה לי יותר לאט

אני מסתכל היום על בתי והלב שלי מתרחב

בשנים האחרונות היא היית ילדה ללא בטחון עצמי במי שהיא,ליוותה אותה סוג של הרגשת כשלון בגלל הפרעת הריכוז והקשב שלה,הדיסקלקוליה,העובדה שהיא מעבדת חומר לימודי לאט יותר מכולם,כמוני

וזה גרם לה להסגר בתוך עצמה

בשנה שעברה והרבה יותר השנה היא גדלה,יפתה,התחילה  לצאת מהבית,התחילה לגלות את כשרונותיה

יש לה חברות שרוצות את קרבתה,מחמיאים לה על איך שהיא נראית, ובטחונה בעצמה וביכולותיה גדלים

אנחנו מחבקים,תומכים, משדרים לה שהיא אהובה,שהציונים שהיא מביאה הם לא תכלית הכל ואין קשר בין העובדה שקשה לה וזה שהיא  אדם טוב שאהוב עלינו ועל סביבתה לבין הציונים או התעודה שהיא מביאה

לצערי אני לא זכיתי לתמיכה כזאת כילד

אני מניח שאם זה היה שונה הייתי כנער  עם יותר בטחון עצמי,יותר מעיז ופחות חושש לעשות דברים

הצבא שינה אותי, בעיקר מלחמת יום כיפור

אחכ הגיעה גם הבנה שהנפש קשורה בגוף וכדאי כדי שאוהב את עצמי לעשות משהו בנידון.

מעולם לא הוגדרתי בחור יפה,אני מניח שאני בסדר,אני מניח שאני מה שנקרא איש עם אופי ואישיות

וזה מה שמצא חן בעיני הבחורות והנשים שהייתי איתן

לעיתים זה לא סיפק אותי ,לא כבשתי נשים בסערה,לא החלפתי בחורות כמו גרביים

לומר את האמת היו הרבה "עונות יובש לבנות" בזמן היותי רווק ירושלמי ואחכ רווק תל אביבי.

אבל מצד שני,היה לי את ה"סקס אפיל" שלי  שעבד על נשים בעיקר  כשהייתי בעולם הקולנוע.

לשבת בפאב ה"שופטים" ביום חמישי בערב ולספר חוויות מפסטיבל קאן מביא תוצאות,תאמינו לי

נכון שלא נוצרו קשרים עמוקים אבל בשבילי סטוצים גם חיזקו את האגו

וזה היה חשוב

אחכ,הרבה אחכ בעקבות  הבנות שהבנתי לגבי עצמי הלכתי לטיפול שבעקבותיו הרגשתי בפעם הראשונה שלם ובשל.

ואז הכרתי את אישתי.

תיהיו טובים וחבקו את מי שהייתם